אוספת פירורים

יש בי  געגוע,

למלה הכתובה

מלה השורטת  את האגו

המרוסק

 שמה שנותר  בתחתיתו

 רק

 אפר וגבבה

 של ריקות יום  מלא תחושת החמצה

וליל  אפוף סמי  שינה.

 ואל האגו  הזה אני רוצה לבוא

 לבושת מחלצות

אימת המחר

 שיציל

מנשיית תהומות של דבר לא מוגמר

 אבל  מעשה  קסמים

לא נותרה אבקת קסמים בשום

 אמבר,

לכן ריק לבבי

 מבכה על אגו

 שהיה מבוצר

ועתה הוא פרוץ

מנוקב ככברה

כזונה שפקדוה

חברי השכונה

בלא  שום הבחנה.