אוספת פירורים

את הפנטזיה שלי לא אממש הערב.

אתה רחוק. כבר ישן.

אני מתגעגעת.

הרבה דמעות הגרתי היום. יום ארוך וקשה. בתוך תפאורה מדהימה של קניון רמת אביב

כשהכל נושק בזהר תל אביבי מדיף יוקרה.

כן, ביליתי שם ארבע שעות. ארבע שעות קשות של צפיה דרוכה.

לא הצלחתי להינות מאותם חלונות ראווה שבדרך כלל ממיסים את לבי.

אני שחה לך  את הדברים, מה גם שלא תקרא.

והרי גם אתה מכיר את האמת האומללה  מהי נקודת ה - G של האישה?

החזרה ממסע הקניות.

אני אוהבת מסע קניות, ויש משהו מעורר במסע הזה:  הוא מזמין אחריו מסע של חיבוקים נשיקות

ואת סופו של המסע מי ישורנו?

היום המסע היה עקר.

הלבדיות הצמיתה אותי. לא נהנתי מהקפה, ועל הקניות דילגתי.

פועל יוצא - לא אתנה אהבים עם עצמי, והרצון להתכרבל בתוכך ישמר  כחלום מתוק.

לא אתפתל אל זרועך בנסיון להתחרות בעיתון.

לא ולא ולא... אני פשוט מתגעגעת. יכולה רק לפנטז  על מה שבטוח הערב לא יקרה.