איזה אישה הייתה גברת כלומבורוש, אותה גברת נערצת עלי
לא הייתה חביבת הילדים בסיפור.
או שמא כן?
כדי לשרטט את דמותה אני אצטרך שוב לקרוא
את יצירתה של לאה גולדברג
ניסים ונפלאות.
זו היצירה שאני "סוחבת" כיצירה החביבה עלי מימי ילדותי.
שני הילדים שהיו לבד ואיתו קוף שברח מהקרקס. תל אביב של פעם.
גברת כלומברוש היא שכנתם של הילדים והם לועגים לה ושרים את השיר
... ממש נשמטו לי השורות...
"אל האף נכנס יתוש מן האף יצא עיטוש ולכולנו על הראש פה נפל עציץ עם ברוש"
אלפי התנצלויות אם לא דייקתי.
בכל מקרה מה שחשוב לענייני הוא הטעם של הדברים במרחק השנים.
אני חוששת שהשכנה כנראה הייתה הרבה יותר טובה ממה שהיא
נתפסה על ידי הילדים. מה שמלמד אותנו שיש ראייה של ילד ועם
השנים ראייה זו מתחלפת ובוחנת את הנושא באופן אובייקטיבי.
מה שבטוח, עכשיו אני חייבת לחזור ולקרוא את הספר.
הוא נמצא ברשותי, אלא שהוא בספרייה הרחוקה שלי (בחדר שלי אצל אבא).
יותר מאשר את עלילת הספר אני זוכרת את הנסיבות בהם קיבלתי את הספר.
רכבתי על אופנים.
שברתי את היד, ואת הספר קיבלתי ממחנכת הכיתה שלי, שגם היא סיפור בפני עצמו.