לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


What if i'd tell you, what we live for, what we die for, what if i'd tell you that you could be born again and do it all over again...

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

I LOVE ME, I LOVE ME NOT


 

אכן,אחד מהחלקים המעצבנים שבי.

 

בוקר. אור חיוור, יום חדש, שמיכה מגולגלת בין הרגליים, מתיחה, קמצוץ עייפות, רגליים נוגעות באריחים........בום.   מראה.

ההשתקפות במראה מעקמת מולי את הפרצוף ואני עומדת מולה חסרת ישע, מסיטה את המבט מהעיניים האדומות שלה

שוטפת פנים ובורחת עם הזנב בין הרגליים לחדר, שעדין לא הספקתי להגיף בו את התריסים.

ושוב, מראה [הבית המזדיין שלי מקיף אותי במראות מזדיינות, וואי איזה זין] והרגליים שלי לפתע גדלות, והבטן שלי מידלדלת, ושוב

הגבות צומחות לפרע,והפנים שלי מתקפלות, ואני נופלת על המיטה עם הפנים למטה, חסרת כוחות להתמודד עם עצמי

זהו אני לא אוכלת יותר!. מחר עושים כפיפות בטן!......צריך להוריד את המראה בחדר......

 

שוב בוקר, אור חם, יום נוסף, שמיכה מסורבלת מתחת לגב, מתיחות, עייפות מטורפת, רגליים נוגעות באריחים.....בום.  מראה...

השיער שלי גולש בקלילות על הפנים והפוני שלי מוגף לצד היותר יפה של המצח. הבטן שלי מלטפת ברכות את הצלעות

והתחת שלי בולט בצורה שמבקשת ליטוף.

המכנס שלי עלה עלי בקלילות! הידד! והשיער על הרגליים רק התחיל להציץ שוב אז עוד אפשר לשחק אותה עם איזה שורט ג'ינס קצר

והחזיה שרק יצאה מהכביסה גורמת לכול דבר להיראות בדיוק כמו שאני רוצה, והכול כמו שאני רוצה, ממש כמו שאני רוצה.

 

והימים שבהם אני מרגישה כמו מלכת העולם בהחלט ספורים. מאוד , מאוד...ספורים.

אני שונאת לצאת החוצה בימים המכוערים שלי וכול כמה זמן להזכיר לעצמי לא לשבת בצורה כזאת כי זה מבליט לי את הבטן

או לא לשחק עם השיער כי הוא מלוכלך ונראה זוועה.

אני מתעבת את הרגעים בהם מחמיאים לי ואני בדכ' לא מסוגלת תחת שום איום להגיד תודה ולחייך, אלה תמיד לעקם מעט את הפה

ולהשמיץ את עצמי ולקבל את עצמי כבחורה , תכלס. יפה.

זה אף פעם לא מספיק מושלם בשבילי, אף פעם זה פשוט לא מספיק. למרות שלהגיד דברים על עצמך זה פשוט לא אובייקטיבי.

 

תרביצו לי, תהרגו אותי, תמרטו לי את הגבות.

אף אחד בעולם לא יכול לשנות את הדעה שלי לגבי עצמי חוץ מעצמי. וזה מאבק נורא ומתמשך, אני רבה עם עצמי בתכיפות הולכת

ומתגברת בגלל הגיל ובגלל המודעות העצמית [מודעות מזדיינת]. אני פשוט מסתכלת על בנות אחרות שהיתי רוצה להיראות כמוהן

ואני מיד מורידה מבט מבואס.

אבל הקטע הבאמת מסריח, שמעצמי, אני לא יכולה להסתובב ולברוח.

 

 


 

בקרוב. צבע חדש בשיער.

אני מבטיחה ומבטיחה, אבל הפעם אני בהחלט הולכת לצבוע! סוף פסוק :)

 

 

להתראות.

 

 

***

בלי שום קשר לטון הכתיבה של הפוסט הנ'ל

התקופה האחרונה היא אחת מהיותר יפות שאני חוויתי בזמן האחרון

בהחלט בהחלט (: [כולל היום חח]

נכתב על ידי , 15/9/2008 21:51  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkennith אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kennith ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)