אז יוצא שבגלל כול הPIRPLE NIPPLE שעשיתי לאחי הוא הולך להתעלל מינית בילדים שלו?
הדירה שלי, זה אזור הדימדומים...
לפעמים, אני מתבלבלת אם אני מדברת עם קיר או עם סבא שלי
ולפעמים באלי להחטיף לעצמי מכות רק כדי לא להקשיב לסבתא שלי מקטרת :)
ולפעמים באלי לדחוף לאחי גרב לפה רק כדי שיפסיק לדבר.
אימא: אוי דשה קומי בבקשה תביאי לחם
-קמה לקחת לחם-
סבתא: דשה לאן את הולכת? -מסתובבת לסבא שלי- לאן היא הולכת?
סבא: לא יודע, הי דשה!
אני: מה?
סבא: לאן הלכת?
אני: להביא לחם
סבתא: לאן?
סבא: להביא לחם
סבתא: -צועקת לי- לאן הלכת?
אני-להביא ל-ח-ם.....
סבא: לאן?
וכן אני שמעתי את כול השיחה, פשוט הדירה שלנו לפעמים מזכירה לי בגודל גביע קוטג'
אז עמדתי בערך כמטר וחצי מהם, עוד שניה קורעת מעצבים את השקית לחם.
אפשר לחשוב שהצטרפי לאלקיידע ונעלמתי לשבוע שככ אכפת להם למה קמתי מהשולחן.
אז חזרתי לשולחן והסתכלתי על אימא שלי שישבה כרגיל שם עם פרצוף של: "תשתקי יא שמנה
אני חייה איתם כבר 42 שנה."
***
אימא: הי דשה, נו איך היה בחוץ?
אני: היה ממש אחלה, סתם ישבנו בפארק והיה מצחיק, והיה מזה נעים בחוץ
אימא: נחמד נחמד, אני יצאתי עם בוריס ואבא לטייל והיה ממש קר, אגב תעשי
מחר בבקשה שיעורי בית עם בוריס ותנקי את המקרר מחר
אני: אוי מזה אינלי כוח אימא נו!
אימא: טוב טוב יא עצלנית אני אנקה את המקרר....אז איך היה בחוץ?
***
-אימא שלי השאירה את הנעלי עקב שלה בחדר ואני ניקיתי את החדר-
אני: אוף אבא איך נמאסת עליי אתה והנעליים שלך בכול מקום
אבא: -מרים את הנעל- אני לא יכולתי כול הערב הלכתי על עקבים והם שיפשפו לי ת'רגל אז
זרקתי אותן פה והלכתי לישון.
הינה תסתכלי על הפצעים על הרגל שלי.....רוצה להריח אותה?
אני: ...
[לפרוטוקול, הוא בן 45]
אוף החיים כאלה מסריחים!
אימא שלי עצלנית מדי כדי לקנות סבון ליידים ואני שוטפת את הידים עם הסבון למקלחת שלנו והוא
בריח הסנסציוני- "העציץ ששתלתי מחוץ לחלון שלי לפני שנתיים מת אז טחנתי אותו ועשיתי מזה סבון"
גאד דמט !!!!
בית של שמנים פה.
מה שמזכיר לי, חזרתי ממה פה ושם להיות בקשר עם אנשים ישנים.
וזה עשה לי אך ורק טוב על הלב.
אך ורק :)
דברים טובים קורים לי, אני מודה!
אבל תחושת דיכאון קלילה מרחפת מעליי.
זה תמיד ככה, תמיד כשבאמת טוב משו שולי חייב להרוס לך את זה.
אבל אתם יודעים מה. זין
זה מתחיל להמיאס :)
נ.ב- את זה קיבלתי היום בדואר.
GOD....DAMN, מרטין מרטין, שברת את כול גבולות האירוניה.
שבוע רטוב 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
