אז כן, חזרתי מהמתים ובאתי לעדכן קצת.
לפני חודשיים, אני, ושאר גדוד הקרקל סיימנו את אימון החורף השנתי שלנו (יש גם אימון קיץ),
שבו עשינו הכל החל מתרגיל חוליה - עד לתרגיל הגדודי הראשון של גדוד הקרקל,
שסוקר - בעזרתה של דוברת צה"ל עלובה וחיילים שבוזים מהפלחו"ד - בצורה מזעזעת ומשפילה.
מיותר לציין שהעיניינים פה בקרקל ממש לא מתנהלים בצורה מסריחה כמו שהם סוקרו באותה כתבה.
האימון חורף היה מעולה,
מלא בשבועות שטח, זיעה, וקור כלבים.
וכמובן אימוני חובשים שבהם פתחו ונפתחו ורידים בצורה חסרת רחמים (:
אימוני חובשים (:
אני והמפקדת שלי - דניאל, אחרי התרגיל הגדודי הארוך.
עוד אימוני חובשים (:
ועוד קצת (:
וסתם תמונת פוזה (:
עשיתי לעצמי צמיד דם (כןכן, עם הדם שלי) באחד מאימוני החובשים (:
פתיחת וריד לא מוצלחת שעשו לי :P
אני ונטלי (:
קשת בענן שצילמתי וערכתי קצת (:
כן. היו לי גמלים בבסיס. היו גם חמורים.
ועשו לי מחליק, שמתי עגילי פרחה ומשקפי שמש :P
נהנתי באימון חורף.
הייתה לי גם רגילה מטורפת ונופש גדודי (:
אני עם המ"מ שלי בנופש הגדודי, שמשכנע אותי להכנס חזרה מהחלון ולא לקפוץ..
ביום ספורט (:
ועכשיו, אחרי שעלינו לקו, וחזרנו למצריים, אני עולה המון משימות.
יש עמדה, מחוץ לבסיס שממוקמת על הר גבוה, ועקב העובדה שממש קר גם ככה - הגובה והרוחות הקרות שאיתו, לא עוזרות.
אז אנחנו ממלאים סולר בקופסת מתכת (ברוס למבינים) ומדליקים כדי להתחמם.
הם התחילו לעשות את זה אחרי שבלילה הראשון - שהיינו בלי סולר בוער, המפקדת שלי - דניאל חטפה היפוטרמיה.
זה היה בלילה, ב3 וחצי בלילה, וחברה טובה שלי - סיוון - שהייתה איתה בשמירה חשבה שהיא נרדמה בשמירה,
ואחרי שהיא ניסתה להעיר אותה כמה פעמים בלי תגובה, היא שמה לב שהעיניים שלה פתוחות - והיא לא מגיבה לכלום.
היא הלכה לקרוא לי ואני הבאתי טיפול ראשוני, הייתה בעיה רצינית בפינוי ועד שהגיע פינוי לקח שעה.
כשהיא הגיעה לבסיס וסופסוף קיבלה טיפול יותר טוב ממה שאני יכולה לספק בשטח, ומדדו לה חום, החום שלה היה 34.3.
בכללי, אמרו לי שתפקדתי מהר ומעולה - אז אני מרוצה (:
חוץ מזה, בגלל הסולר השרוף וכל הפיח שלו, תוך לילה הפנים, וכל איבר חשוף נעשה שחור.
ועוד קצת תמונות מהקו, מהרגילה ומהתקופה בכללי (:
לינור ואני ^^
אורביט ואני - וגם אלכס (:
סיוון - ערסית דתייה מעכו שלי3>
ואני :P
אני ודניאלה, אחת מהמפקדות שלי ^^
לין, קרן ואני (:
Mass - Fuckin' - Dubstep!
לין, קרן ואני (:
הציור הנפלא שבפונדק שהיה ליד הבסיס שהייתי בו באימון חורף (:
והבנות מימין לשמאל - גל, נטלי ואלמוג 3>
קצת מהספארי (:
-
בנימה קצת פחות אופטימית,
אני חייבת לספר שהחתולה שלי, זאת שהייתה איתי מגיל 6 עד לפני חודש וחצי, אחרי 14 שנה גססה,
היא כבר מעל שנה הייתה מאובחנת בכל כליות וקיבלה טיפול קבוע - שעזר לה לתקופה ארוכה -
אבל בשלב מסויים הוא הפסיק להשפיע והיא הפסיקה לאכול ולשתות, ופשוט, הכל כבר היה ברור.
עשינו לה הרדמה - לא רציתי שהיא תמשיך לסבול.
היא הייתה מושלמת.
החתולה ז"ל והכלבה שלי
לבנה לגמריי, עם עיניים ירוקות..
אני כ"כ מתגעגעת... וכל פעם שאני חושבת עליה, עולות לי דמעות בעיניים.
לפחות היו לה חיים ארוכים ורגועים.
קברנו אותה בעציץ לבן שבו שתלנו פרחים לבנים קטנים וורד לבן שעתיד לגדול.
יומיים אחרי ההרדמה, החתול הקטן, החדש והשחור שמצא את דרכו אלינו ביום כיפור,
נדרס כמה מטרים מהבית שלנו.
הוא, כמו החתולה שלי, אהב לשוטט בחוץ.
דימי (Deamon) ז"ל.
3> סנה
ותמונה אחרונה,
הגראפיטי שעשיתי לאחרונה אחרי תקופה ארוכה,
יצא קצת רעוע, אבל אני עובדת על זה ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
