ספיישל הבלוג חוגג שלוש שנים.
הבלוג שלי כבר עוד כמה ימים חוגג שלוש שנים, ז"א כבר מכיתה ח' היה לי את הבלוג.
הבלוג הזה עבר הרבה. זה הבלוג ששמרתי בו הכי הרבה זמן מעמד, יש לו כבר 62 אלף כניסות,
44 בלוגים קישרו אותי,
ויש בו 356 פוסטים ויש תמונות להוכחות.
יש לי גם 8 מנויים שחלקם אני לא מזהה לפי הכתובת איימל.
והכניסות שיש אצלי בבלוג:
הבלוג הזה בעבר לידיעתכם היה פעם בלוג עיצובים. כלומר, פעם שמתי כאן תמונות שונות שמצאתי באינטרנט לפי נושאים. עדיין אנשים מסתכלים על התמונות האלו, למרות שהם ממש ישנות כבר רובם לא עובדים אבל יש לי את הפוסטים שלהם. מ2006 ו2005.
שמתי פה המון כפתורים שאני רואה בססטיסטיקות שאתם מחפשים בגוגל "תמונות אהבה", "כפתורים ,גליטרים, אנימציות" ובגלל זה גם יש לי כ"כ הרבה כניסות, כי כל הזמן מחפשים אותי בגוגל.
פעם הייתי הרבה במפגשי ישראבלוג. מפגשי ישראבלוג הם מפגשים שבהם נפגשים בעזריאלי ופוגשים אנשים מישראבלוג דרך בלוגים. הייתי מפרסמת כל תמונה מכל מפגש, וזאת עוד אחת הסיבות שיש לי כל כך הרבה כניסות.
כשהייתי בת 8, תמיד אהבתי לצלם. צילמתי בהתחלה במצלמת וידיאו שחורה וישנה של אבא שלי, הייתי מצלמת כל אירוע משפחתי או סתם צילומים ביתים.
וכשהייתי בת 12 אבא שלי קנה לי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי לבת מצווה. בהתחלה לא הייתי כל כך מכורה לצילום כמו עכשיו, הייתי מצלמת רק שצריך כמו בטיולים שנתיים, או שהייתי בחו"ל ובגן חיות.
בכיתה ח', התחלתי לצלם המון. התחלתי להתמכר לזה. בהתחלה הלכתי להמון טיולים משפחתיים והחלטתי להביא את המצלמה כל פעם, גם למסיבות \טיולים\אירועים של בתי ספר הבאתי את המצלמה(ועדיין אני מביאה...) זאת אחת הסיבות שהתמכרתי לזה. תמיד אומרים לי שזה משמח שאני מכורה לצילום ולא לדברים אחרים. וזאת התמכרות טובה.
ולפני כמה חודשים שחגגתי יומולדת 17 (ב16 ביוני), שוב אבא שלי קנה לי מצלמה והפעם מקצועית במיוחד. יש תמונה שלה ברשימה. אני מצלמת בה עכשיו, כי הקודמת כבר נהרסה לי (הכפתור של הבטריה נשבר והייתי צריכה לשים גומייה למצלמה). עכשיו אני שומרת על המצלמה החדשה כל פעם איתי.
אני מוכרחה להודות שהבלוג הזה כבר לא פרטי. אם אתם שמים לב, אני כבר לא רושמת שום דבר על חיי חוץ מאשר טיולים ותמונות שצילמתי. אנשים שואלים אותי למה אני לא כותבת על חיי. אני לא מרגישה בנוח לפרסם על עצמי דברים באינטרנט, במיוחד אם הבלוג כל כך פופולארי בזמן האחרון, הרבה אנשים קוראים פה. אין לי בעיה שיקראו, מצידי אפילו אין לי בעיה שאנשים שלא איתי בקשר כבר יקראו פה. אבל אל תצפו שהבלוג הזה יהיה יומן פרטי או בלוג סיפורים ושירים שכתבתי כי הוא לא...
"הפאקים" הקטנים של הבלוג הזה הוא שלא כל הזמן אני מעדכנת. אתם בטח שמים לב, רק פעם בשבוע\שבועיים אני מעדכנת. כל הזמן שואלים אותי למה אני לא מעדכנת.
הסיבות האמתיות הם שיש לי שגרה עמוסה הרבה לימודים בעיקר, כיתה יא' זאת שנה עמוסה. אני אהיה בתחרות ריצת שדה מטעם ביה"ס בדצמבר ובגלל זה אני מתאמנת 3-2 פעמים בשבוע. בחיי זה מעייף, מתחילת השנה החלטתי לקחת את הפרוייקט הזה... אני גם עושה פילאטיס ויוגה לבד בבית(כבר לא דרך חוגים, אלא דרך ספרים) ועוד סיבות שהן אישיות ופשוט אין לי זמן.
גם שנה שעברה הייתי עמוסה ולא הייתי מעדכנת כל יום וכל שבוע רצוף.
רק בחופשים נותר לי זמן לצלם, ללכת לטיולים ולהיות על המחשב.
חוץ מזה,רציתי לומר תודה לאנשי ישראבלוג ששמו כל מיני פוסט תמונות שצילמתי לעמוד הראשי של ישראבלוג. בגלל זה יש לי בזמן האחרון הרבה תגובות וכניסות וזה נחמד.תמשיכו לבקר!