הבלוג של אחת שחולה על צילום:)

מבטי חשיבה אצל נערים וילדים (3)

 יש המון נערים ששופטים אנשים לפי הלבוש, התנהגות שלהם,שמיעת המוזיקה שלהם ועוד..הנה דוגמאות..: יש ילדים שקוראים לאחרים פריקים, בגלל שהם שומעים מוזיקה כמו מטאל, רוק ועוד..(הפריקים) ולפי צורת הלבוש שלהם כמו צבעי שחור...או כל מיני סוגים אחרים. זה נקרא סוג של גזענות לא?

וגם יש מילה חדשה שילדים המציאו: פקאצה.פרחה קטנה צועקת הצילו.

לא ויש כאילו שמפרשים את המילה פקאצה לאחת שמסתובבת עם בנים ו"נותנת". או אחת שלובשת ורוד.או ששומעת מוזיקה של היפ-הופ ובריטני ספירס... כל הדברים האלו שטויות מה שהמציאו לא? אני חושבת ככה... מה ילדים שופטים אנשים ככה.?יש עוד ילדים או בכללי שהמציאו ממזמן את המילה ערס. ערס בשביל להם הוא אדם ששומע מוזיקה מזרחית,מדבר בצורה מוזרה, ושם שרשרת של המילה "חי". ויש עוד.. יש גם את הפרחה. הפרחה היא בעצם אחת ששומעת גם מוזיקה מזרחית(דומה לערס) רק כזה מדברת ככה:" היי מה קורה כפרה נשמה שלי ?" "גבות ריסים שלי נשמההה" וגם אחרים אומרים שהיא אחת שמסתובבת המון עם בנים וחוזרת בשעות מאוחרת הביתה אבל אני לא מאמינה בשטויות האלו...ויש עוד הרבה גזענות ודברים טיפשיים שילדים ממציאים... יש ילדים שמעניין אותם רק בגדים בחיים. הם שופטים אנשים לפי הלבוש שלהם, וכל הזמן מבזבזים כסף על קניות ובגדים כמובן. רק שידעו בגדים זה לא אומר על מה שאנשים יחשבו עליכם!יש דברים אחרים בעולם אז שיפסיקו לחשוב רק על הצורת לבוש שלכם.. זה ידכא אתכם יותר מידי...יש ילדים שאוהבים יותר מידי(אפילו מאוהבים) בעצמם. ובגלל זה כולם לא סובלים אותם .. בגלל שהם כל הזמן עסוקים בעצמם ואפילו לא אכפת להם על חבריהם כי הם מדברים על עצמם כל הזמן... ואפילו כבר לכולם נמאס מהם כי הם מדברים על עצמם כל הזמן... אז שיתחילו להתעניין באחרים ולא בעצמם כל הזמן ואז יתייחסו אליהם...יש אנשים שהם בדיוק ההפך. שהם כ"כ שונאים את עצמם . ולמה? בגלל שהם שמנים, או לא יודעת מה... הם מתנהגים כל הזמן בפחד שמישהו יעשה להם משהו,והם כל הזמן עם הראש לרצפה.. זה נקרא חוסר ביטחון. ואפילו אנשים שמבקרים את עצמם יותר מידי זה נקרא הערכה עצמית נמוכה. ובגלל זה הרבה לא מתייחסים אליהם בגלל שיש להם חוסר ביטחון קשה. אז בקיצור, שהאנשים עם החוסר ביטחון יתחילו להאמין בעצמם ולאהוב את עצמם קצת יותר(אבל לא להתאהב בעצמם כמו שכתוב למעלה) פשוט במידה מסוימת לאהוב את עצמם.יש אנשים שכל הזמן מרחמים על עצמם זה גם נובע מחוסר ביטחון. כמו שהם חושבים ככה למשל:"אוי איזה מסכן אני איזה חיים גרועים יש לי... כולם לא מתייחסים אליי..." במקום לחשוב ככה חשבו ככה:" לא נורא הכל יעבור בטח לאחרים יש חיים יותר גרועים משלי...ושלא יתייחסו אני לא שם עליהם.."הרחמים העצמיים האלו באים בגלל עייפות, דיכאון וסתם ככה האופי שלהם. הרחמים עצמיים לא עוזרים בכלום... רק מוסיפים עוד דיכאון ועוד ... וזה לא טוב. מכל הדיכאונות האלו מרגישים שמשהו תקוע בלב ולא יכולים להוציא... מרגישים שהכול אטום בתוך הגוף... ורק רוצים לבכות כל הזמן. יש ילדים שיותר מידי דואגים מה אחרים חושבים עליהם. כל הזמן מעניין אותם מה הסביבה תחשוב עליהם. אם זה יעשה להם שם רע או טוב. וכל הזמן רק אחרים הם נקראים אנשים עם אופי חלש.  וזה לא טוב. כי אם הם ימשיכו ככה, בסוף כולם יריבו אותם כי הם חלשים מהם.אז בקיצור שאם מישהו מעצבן אותם לצחוק כאילו לא אכפת להם מה אמרו עליהם. ולנסות לחשוב שלא אכפת לי מה יחשבו עליהם. כי העיקר שהם מבינים את עצמם, אז הם לא צריכים שיהיה להם אכפת מה יחשבו עליהם.אם הם ימשיכו לחשוב מה יחשבו עליהם, הם יהפכו לפרנואידים, עצבניים, לחוצים, וחוסר שינה.