כאן יש ציורים שציירתי בזמן האחרון...ת'אמת די שיניתי את סגנון הציור שלי כי גם השתנתי. פעם הייתי מציירת רק סחלבים בפנדה וזהו וכמה ציורים שחוזרים על עצמם כמו הרים, נופים עצים ואנשים. עכשיו אני מציירת דברים יותר דמיוניים...יותר מופשט. ואני גם צובעת על בדים! התחלתי ממש לאהוב אקריליק וצבעי מים.
למרות, שיש ימים שאני עדיין מציירת סחלבים, כי מה לעשות אני אוהבת לצייר סחלבים! כי אני מצלמת סחלבים אז אני גם מציירת אותם!
לפני הציורים אני חייבת לכתוב איזה פריקה ארוכה סורי שזה יהיה ארוך...
הייתה לי תקופה,בכיתה ט' די לא טובה.. שהיה לי די חרא בגלל שלא הצלחתי להתקבל למגמת אומנות בתיכון שלי ואני זוכרת שהעלתי ציונים לממוצע 80 ממוצע 70 בגלל כוח הרצון שלי שהיה להיות במגמה הזאתי.. ואני זוכרת כמה ניסיתי עוד להתקבל למגמה והבעיה העיקרית זה היו החיסורים שלי בחטיבה הקודמת. עכשיו אני מתחרטת על זה לאללה.
אני בכלל לא רוצה להיות יותר במגמה שיש בתיכון שלי. בישביל מה? אני כבר לא אוהבת רישום, אני לא אוהבת פיסול, אני אוהבת דברים אחרים. וגועש אני פחות מתה על זה.
במגמה הזאתי מה יש שם? יש שם תולדות האומנות, פוטושופ, קצת צילום, פיסול והכי הרבה רישום.
אני כבר וויתרתי על המגמה הזאתי לגמריי. כבר נמאס. כי כל כיתה ט' ניסיתי וניסיתי להתקבל, וכל הזמן שאלו אותי "נו התקבלת?". חשבתי לעצמי "כן בטח אני אעשה עוד מבחן קבלה...". חשבתי שאעשה מבחן קבלה. מה לא אמרו לי תשובה ועשיתי מבחן ערעור ולא הודיעו לי שהמכתב ערעור לא עזר. ולא יכולתי לקבל את זה שלא התקבלתי.
הבעיה העיקרית זה הרכז אומנות הזה. הוא לא אהב את הרישום שלי שציירתי במבחן קבלה, הוא לא אהב את הציורים שלי נראה לי. לא אהבו את זה שאני הייתי אימפוסיבית, ולחוצה.
וכבר וויתרתי לגמריי כי כמה שניסיתי וניסיתי ככה הרכז אומנות היה צריך להתייחס אליי? ועכשיו אני צריכה לסבול אותו בשיעורי האומנות שלי פעם בשבוע שעתיים.דווקא איתו אני חייבת ללמוד אומנות?! אחרי כל הסיפור של המבחני קבלה!?. ועדיין גם שם הוא לא נראה לי הכי אוהב את הציורים שלי. וכבר לא אכפת לי ממנו ת'אמת.
יש אנשים שלא אוהבים את הציורים שלי...לא אוהבים את זה שאני מציירת חזק, מוציאה עצבים על ציורים ולפי הציור רואים שאני לחוצה. זה לא אשמתי. יש כאלה שאומרים שאני כל הזמן עם פרחים. ויש כאלה שבכלל ממש מגעילים ושופטים אותי ע"פ מה ששמעו עליי...
אני כבר לא אכפת לי. אני אמשיך לצייר בבית, למרות שלא התקבלתי למרות הרכז הזה. למרות השמירת טינה הקשה כ"כ שיש לי כלפיו .
כי המורה לאומנות(לא הרכז אומנות) לא אגיד את שמו, הוא היה בסדר. הוא אמר שהוא אוהב את האימפוסיביות שלי והאומץ שרואים דרך הציורים והכוח רצון. הוא אפילו אמר לי כמה ימים לפני הביה"ס, שבגלל הכוח רצון היו צריכים לקבל אותי.
אבל כבר אין לי כוח רצון. כי נשארים שם עד 4-5 במגמה הזאתי למי יש ראש לזה? רק שאני שומעת מלהיות בביה"ס עד 4 אני חוטפת זעזוע חח.. גם בגלל הסיבות שאני מציירת אחרת וגם השתנתי ואני אחרת. ולא תמיד מי שמצייר צריך להיות במגמת אומנות נכון?
אז בחטיבה הקודמת הייתי באומנות וצילום ואהבתי את זה מאוד..אבל צריך להמשיך הלאה ואי אפשר לא לצייר רק בגלל שלא קיבלו אותי!!
והחלטתי להיות אופטימית למרות הכל ולהמשיך לצייר!! ואמשיך לבוא לביה"ס ללא סוף! ואסור להחסיר ! למדתי את טעותי!
הנה הציורים שתלויים בקיר שלי בחדר שלי... בקרוב אתלה 2 מהם בקיר איפה שאני עושה יוגה! נעשה שם תערוכה אני וידיד שלי אולי!(כי צריכים לשאול את בעלת המקום וכל זה...והיא צריכה לראות את הציורים קודם..)
אז הנה הציורים (סורי על החפירה הרבה הייתי צריכה לפרוק את כל המחשבות שלי וזה המקום היחיד שחשבתי לכתוב פה!):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת שמכורה לצילום!