הבלוג של אחת שחולה על צילום:)

סיכום שנת 2007 בקשר לחיים שלי.- ומה אני מצפה מ2008

אכתוב כאן, רק חלק ממה שקרה לי לפי תקופות בחיים שלי, מה היה לי ומה עשיתי ואיך הרגשתי. לא ארשום כל דבר במדוייק בחיים שלי, אלא לפי תקופות, כדי לא לפרט יותר מידי דברים אישיים באינטרנט.

 בחלק למטה, ארשום ציפיות ל2008.

מרץ 2007- רציתי להיות במגמת אומנות חזותית בתיכון. ניסיתי להתקבל וחיכיתי לתשובה אם התקבלתי.

הודיעו לי שלא התקבלתי, אז שלחתי מכתב ערעור ושוב חיכיתי לדעת אם התקבלתי.

בפסח- עבדתי אצל חברה של אמא שלי, שהיא מנהלת בחנות יין. סידרתי פשוט סלסלות של יין ושוקולדים.

התחלתי גם לעשות בייביסיטר באותה תקופה ל2 ילדים חמודים בכיתה א' ובגן ילדים של אחות של חברה של אבא שלי.

הייתי גם בנופית וקיבוץ אלונים עם המשפחה(מקומות בצפון, ליד קרית טבעון וליד חיפה, יש תמונות בבלוג ברשימות אם בא לכם לראות)

אחרי פסח- התחילו החזרות למסיבת סיום של כיתה ט'. תחילת מאי- התחלתי ללכת ליוגה, ידיד טוב שלי הציע ללכת לשם.

עדיין באותה תקופה, חיכיתי לתשובה מהמכתב ערעור אם אצליח להתקבל למגמת אומנות, וכל פעם שאלתי את הרכז אומנות אם התקבלתי. הוא אמר שהוא לא יודע, לחכות עוד, ושאני עוד בתור. הימים הראשונים של החופש הגדול, ניסיתי לעשות פילאטיס באיזה מקום אחד לחודשיים, אך וויתרתי באוגוסט בגלל שזה יקר מידי.

תחילת יולי- התחלתי לעבוד 3 שבועות בנמל ת"א, במקום שאמא שלי עובדת.(היא עושה עיסויים), אני במקום ההוא שמרתי על ילדים מתחת לגיל שנה, והאמהות שלהם הלכו לאיזה חוג בזמן ששמרתי עליהם. וויתרתי על העבודה אחרי 3 שבועות, בגלל שעבדתי שם רק שעה, ואמא שלי עבדה שם 6 שעות אז כל פעם הייתי צריכה לחכות שאמא שלי תסיע אותי, הקו אוטובוס היה רחוק מידי. אבל מידי פעם הלכתי לים בנמל ת"א וחיכיתי שאמא שלי תסיים לעבוד... היה כיף אחרי העבודה ללכת לים אני זוכרת את התקופה הזאתי!.(יש תמונות מהימים של נמל ת"א, אם אתם רוצים חפשו ברשימות)

עדיין ביולי- נרשמתי לתיכון, והפעם אמרו לי שלא התקבלתי סופית. אפילו שהעלתי ציונים מ70 ל80, לא הצלחתי בגלל החיסורים.

ובאותה תקופה של החופש הגדול, החלטתי כבר לוותר על המגמה ופחות היה לי חשק להיות במגמה הזאתי מפעם.

ה1 לאוגוסט- אבא שלי עבר דירה עם חברה שלו, לעיר שאני נמצאת בה. כל התקופה של תחילת שנה, לקח לפחות חודשיים עד שהצלחנו לצבוע שם את כל הקירות ולסיים לשפץ את הדירה.

תחילת ספטמבר- תקופה מאוד מבולבלת בחיים שלי. לא התרגלתי לתיכון החדש, לזה שראיתי ילדים שהיו איתי ביסודי, אחרי שהמון זמן לא ראיתי אותם. לא התרגלתי לשיגרה החדשה, לכל התקופה החדשה.

היה לי קצת קשה בהתחלה לקבל שינויים במיוחד איך שאני השתנתי.

ראש השנה- הייתי שוב בנופית והיה ממש כיף, המקום שם מאוד יפה.(גם שוב יש תמונות מנופית בבלוגי ברשימות...בקיצור כל אירוע שכתוב פה כמעט כתוב ברשימות ואפשר לראות תמונות)

יום כיפור- הייתי עם ידיד טוב שלי, יומיים שלמים בכל העיר שלנו, ביקרתי בביה"ס הקודם שהייתי בו. היה נחמד ומעייף.

סוכות- היה לי מאוד משעמם. בגלל שלא היו חוגים בגלל שהיה חופש. כל פעם נפגשתי עם חברה אחרת, וניתקתי הרבה קשרים עם חברות אחרות.

בשביתה הארוכה- הייתי בחוג חדש של פילאטיס שהיה בחינם בגלל השביתה. הייתי במקום ללימודים, ולמדתי שם כמו חוג עם מורים מתנדבים. חיפשתי קורסים בת"א, הם היו או רחוקים מידי, יקרים מידי, או ארוכים מידי.

והקורס צילום בביה"ס שלי, אף אחד עדיין לא נרשם אליו.

באותה תקופה של השביתה, הייתי עם ידיד טוב שלי בת"א יפו, שוק הפשפשים, שוק האומנות, ושוק העתיקות. כל ימי שישי מקום אחר היה כיף.

אחרי חנוכה- נגמרה סוף סוף השביתה.

אחרי השביתה- אני כרגע מתרגלת לשיגרה של הלימודים והביה"ס החדש.

מה אני מצפה משנת 2008?

אני רוצה להצליח כמה שיותר בלימודים, לפחות ממוצע 80-90.

אני רוצה לעלות לאחד מהמקצועות ל4 יחידות.

לנסות כמה שפחות לאחר ולחסר.

אני מתכוונת לא לקחת ללב כל דבר, לשים זין על אנשים שמעצבנים אותי.

להתרגל לזה שכל פעם אני מנתקת קשרים עם חברות אחרות, ומוצאת לי חברות אחרות.

אולי מי יודע אמצא את המישהו האחד והיחיד שיהיה חבר שלי אי פעם בימי חיי? שבאמת יהיה לי קשר רציני לפחות לחודש ויותר, ולא רק לשבועיים ?

ללמוד תאוריה, נהיגה ולהוציא רישיון נהיגה(שזה יהיה עוד הרבה זמן רק בגיל 17 אוכל להוציא רישיון נהיגה).

ואלמד תאוריה רק בינואר-פבואר, ואלמד נהיגה בשאר החודשים.

להוציא סוף סוף תעודת זהות. אני כבר בת 16 וחצי וכל פעם אני שוכחת!

שאוכל להשתנות יותר לטובה, ואהיה יותר עם סבלנות ופחות אימפוסיביות.

שאמשיך להיות כפי שאני, ולא אנסה להיות מישהי אחרת ולעשות דברים שכולם עושים, רק בישביל להיות כמו כולם. כי אני אחת שלא כמו כולם, די שונה וזה מה שדווקא מייחד אותי.

להיות בקורס צילום סוף סוף.

שיראו כמה אני השתפרתי והשתנתי משנים קודמות והתבגרתי.

שאנשים יפסיקו לשפוט אותי, על העבר שלי, על איך שהייתי פעם, על מה ששמעו עליי או אמרו עליי.

בקיצור שפחות יתייחסו לסטיגמות עליי, ואני כבר לא אתייחס למה שיאמרו עליי. ואני באמת פחות משנה לי מה יגידו.

שאמשיך להצליח ביוגה ופילאטיס.

אם יהיה לי עוד אני אערוך ואוסיף.

אל תשכחו להגיב

והנה תמונות שלי מכל מיני תקופות ב2007

אני באמצע כיתה ט'. ז"א פבואר 2007

אני בבית לשעבר של חברה של אבא שלי. בארוחת פסח 2007

טוב זה באמת היה פוסט מושקע! אם תגיבוו הפעם זה יהיה נחמד מצידכם!

ואם בא לכם, סתכלו למטה ערכתי והוספתי עוד ציטוטים ישנים.