הבלוג של אחת שחולה על צילום:)

צילומי שמיים- זריחות ושקיעות, עננים ועוד.

לקוח מהספרים:

"מדריך לצילום טבע\דוד דרום"

"צילום המדריך החדש והמלא\ג'ון הג'קו"

"הצילום בצבע\לאונרד גנט"

העתקתי מה שרשום בשני הספרים, לפי נושאים שמתאימים סיכמתי,קיצרתי וחיברתי.

זריחות ושקיעות

בזריחה ובשקיעה נראית השמש אדמדמה. תופעה זו נגרמת בשל מיקומה של השמש מעל האופק, ובשל מעבר קרני האור בדרך ארוכה יותר באטמוספירה.

חשיפה נכונה בתאורה הדועכת של השקיעה דורשת הגדלה מתמדת של מפתח הצמצם, ומהיריות סגר מתארכות לשניות אחדות.תמונות צבע של זריחה ושקיעה שנחשפו פחות מהדרוש מתקבלות כהות, ועם זאת נעימות לעין. ואילו חשיפת יתר של נופים אלה נותנת תמונות בהירות וחסרות חיים לחלוטין.

2 כללים לקביעת החשיפה בזריחה ובשקיעה:

1. להקטין ב2 יחידות צמצם\מהירות סגר את החשיפה שמציים מד האור המכוון לשמש המצויה מעל האופק.

2. במצלמת רפלקס חד עצמית: לקבוע את החשיפה המתאימה לנוף כשהשמש מעט מחוץ למסגרת התמונה, לכוון לפיה את צמצם\מהירות סגר, להכניס את השמש למסגרת התמונה ולצלם.

בצילומי זריחה ושקיעה חייבים להשתמש בחצובה!.

שמים מעוננים חלקית- מספקים דרמה זוהרת של זהוב, כתום, אדום וסגול. לעיתים יפה להנציח את הרגע שלאחר השקיעה או את זה של טרם שקיעה דווקא.

הכללת השמש בתמונה עלולה לגרום לכתמי הבהקים ומשום כך כדאי להמתין עד שהשמש תסתתר בחלקה מאחורי עננים. החשיפה נקבעת ע"פ החלק הבהיר ביותר במצלמב, והדבר גורם לנוף היבשתי להיעשות שחור.

השמיים

עננים לבנים על רקע שמי הקייץ הכחולים, עוצמת הזוהר האדם שבשמי השחר או השקיעה- כל אלה מהווים צילומים מצויניים. אם תרבה להתבונן ברקיע, תגלה עד מהרה את ההזדמנויות בהן מהווה הוא צילום בפני עצמו, ואינו נזקק לסיועו של הנוף.

צבע

אל לך לכלול צבעים פרט לאלה של השמיים עצמם.  בניינים, עצים,גבהות ועוד הנכללים בצילום, חייבים להיות נייטראלים בצבעיהם, או שיבלבלו את הצופה. תמונת רקיע אינה זקוקה למוקד

תאורה

כדי להראות עננים במלוא תפארתם, אתה זקוק ליום שטוף שמש, שבו הרקיע כחול באמת. גם לצילומן של שקיעות טוב תעשה אם תבחר יום יפה, אולם עלייך להמתין בסבלנות עד לרגע הנכון- למצוא לעצמך שמיים פרועים באמת, עם מגוון רחב של צבעים ומראה זוהר.

אביזרים

רצוי להשתמש בחצובה בעת צילום השמיים. בד"כ די בעצמית התקינה, אולם עצמית ארוכת מוקד מסייעת לך להתמקד בקטע של הרקיע, וכך להפיק צילום מעניין יותר.

טכניקה.

כל צילומי העננים זקוקים לבסיס, אולם אסור לו לבסיס זה, לבלוט בצבעו. בד"כ, די בשמיים עצמם כדי להוות בסיס. אלה תומכים את תחתית התמונה מבלי להסיח את תשומת הלב ממוקדה. שקיעות כדאי לצלם פעמים אחדות. האור משתנה במהירות בשעה זו של היום.

צילום שמיים דרמטיים.

אפקטים של שמש ועננים- רגעי הצילום הדרמטיים ביותר הם אלה שבהם השמש מאירה מערכי עננים בזווית נמוכה, או כאשר אלה מסתירים חלקית את השמש. הזריחה והשקיעה הן שעות היום שבהן צבעי השמיים דרמטיים ביותר ולפיכך מתאימים ביותר לצילום.

כאשר השמש מוסתרת מאחורי עננים, העננים המצויים בדיוק מול המצלמה נראים כהים ומאיימים, ואילו קרני אור החודרות מאחוריהם מאירות את שולי העננים המרוחקים יותר.

שמי סערה- גושים גדולים של ענני גשם מתאספים מעל הגבהות הסובבת את העיר ומבשרים את בואה של סופת גשמים. תצורות של ענני גשם יכולות להשתנות מרגע לרגע.

עצות מקצועיות:

1.      להדגשת הצבעים בשקיעה יש למדוד את החשיפה מהחלק הבהיר ביותר של השמיים.

2.      אופק נמוך בתמונה מעניק משקל גדול יותר לשמיים.

3.      אם השמש גלויה ונכללת בתמונה יש להיזהר שלא לפגוע בעיניים, בעיקר כשמשתמשים בעצמית ארוכת מוקד.

עננים

במשך שאר שעות היום ובעיקר בעונות המעבר- הסתיו והאביב, עשויה מערכת עננים מרשימה המגמדת נופי מישורים או הרים לשמש נושא מרכזי לתמונה. העננים מתפזרים ברצף של תנוחות, ורגע מלא הוד עשוי לחלוף במהירות רבה ולהשתנות עם הרוח.

עצמית רחבת זווית ומסנן מקטב- תורמים להגדלת תחושת התלת ממדיות והעומק בתמונה, אם כוללים בה גם משטח נוף ההולך ונעלם בכיוון האופק.

ההצללה טובה בייחוד כאשר השמש מאירה את הנוף מימין או משמאל.

מדידת אור נכונה נעשית כשמכוונים את עצמית המצלמה לאזורים שונים של השמיים המעוננים, ומוצאים את המדידה הגבוהה ביותר. את מפתח הצמצם ומהירות הסגר קובעים לפיה, וחושפים גם מעל ומתחת למדידה הישירה.

השמיים בלילה

סרטי צבע, קולטים בחשיפה מתאימה את מלוא מגוון צבעי הכוכבים, ונותנים תצלומים מרהיבים של שמי לילה.

מסלולי כוכבים- משארים את רישומם על סרטי הצילום כאשר עצמית המצלמה, המכוונת בלילה כלפי השמיים, פתוחה במשך זמן ממושך.

יש להצטייד בחצובה יציבה.

הירח הוא גוש סלע ענק המואר בתאורה ישירה של השמש. משום כך, אפשר לראותו(בהיותו במלואו) כעצם המואר בצורה דומה על פני כדוה"א.

ברקים מצלמים בלילה. בד"כ, בשיאה של סערה, כשהצלם וציודו מוגנים מתחת למחסה מתאים. את המצלמה יש להציב על גבי חצובה, לכוונה כלפי מוקד אזור הסערה, ולהשאיר את הסגר פתור במצב של חשיפה נמשכת.

לאחר הבזקה אחת, או כמה הבזקים, משחררים את הסגר ממצבו הפתוח, מעבירים את הסרט לתמונה הבאה, וממתינים לסדרת הברקים הבאה.

כדי "ללכוד" הבזקים רבים של ברקים בתמונה אחת, יש להשאיר את סגר המצלמה פתוח בחשיפה נמשכת ארוכה מאוד.