עוד שבועיים אני בת 17. בתאריך 16.6 קורים כ"כ הרבה דברים חוץ מהיומולדת שלי.
אני כל פעם מסכמת בראש שלי איך עברה השנה שלי. ועברו עליי כ"כ הרבה דברים, שאני פשוט לא יודעת עם מה להתחיל.
אסכם זאת בנקודות,בקצרה כי אני לא רוצה לחפור לכם על שנה שלמה.
היה לי קשה מאוד להשתנות.
הכי קשה לקבל שינויים,לקבל התחלות חדשות.
מאוד מוזר לקום בבוקר ולראות ששום דבר לא כמו פעם, ועכשיו אני מישהי אחרת-יותר טובה.
קשה ללמוד מטעויות.
קשה להודות באשמה.
קשה לשכוח אנשים שחשובים לך.
השינויים שחוויתי השנה, הם כ"כ הרבה שינויים יוצאי דופן שאני לא יודעת איך להסביר אותם בכלל.
מי היה מאמין ששנה שעברה היו לי 4 נכשלים בתעודה והשנה לא היה לי שום נכשל בתעודה?
האמנתי בעצמי שהצלחתי, היה לי הכוח הרצון להצליח, נהייתי פרפקציוניסטית לגמריי.
תאמינו בעצמכם שתצליחו.
הכל קשור במחשבות.
כי שצריכים ללמוד, צריכים לדעת איך ללמוד כי יש המון שיטות.
הכל קשור במחשבות,כוח רצון וביטחון.
אם תחשבו לעצמכם:"אני לא אצליח לעבור את הבחינה הזאתי"
אתם לא תצליחו.
אתם צריכים ללמוד ולדעת את החומר, ורק אז להאמין בעצמם.
לקח לי המון זמן להגיע למצב של הצלחה כרגע. בקושי חיסורים לא כמו פעם. באה לביה"ס כל יום, משקיעה מתמידה. הבטחתי לעצמי מטרה לימודית- ועמדתי בה. מימשתי מטרה לימודית.
כל הדברים שעברתי השנה(בעיקר בתחום החברתי) הצלחתי להתמודד איתם למרות הקושי.
ובמקום לנטור טינה כלפי אנשים, לרחם על עצמי כמו פעם, למדתי מטעויות עם קשרים לא טובים עם אנשים פעם
והעזתי לשאול אנשים שהציקו לי מול הפנים:
"למה אתה ככה אליי? למה אתה לא מכבד אותי? האם יהיה משהו שאוכל לשנות שנה הבאה שאוכל להסתדר איתך?."
יש אנשים שאני עדיין לא מעיזה לשאול אותם למה.
צריכים אומץ, זמן וביטחון להעיז לשאול למה.
העדפתי לדבר עם חברים שלי, על מה שמפריע לי עם הקשר, או משהו שהפריע לי בהם או שלהם מפריע בי, ואז הצלחתי לפתור איתם את הבעיה. לא כמו פעם, פעם לא הייתי מדברת עם חברים שלי על מה שהפריע לי בהם, והייתי סתם נוטרת טינה בגלל זה הרגשתי שאני מחזיקה המון דברים פנימה ולא מוציאה אותם.
*עריכה*
בזמן האחרון גם הרזתי הרבה.
מתחילת השנה ירדתי 5 קילו או אפילו יותר.
ירדתי אפילו 2 מידות במכנסיים משנה שעברה.
ולמה רזיתי כ"כ הרבה?
ת'אמת זה בגלל שאני עושה כ"כ הרבה ספורט. הליכות בעיקר.