עשיתי סיכומים דרך ספרים שמצאתי בספרייה הציבורית על מושג בצילום מאוד חשוב, שנקרא קומפוזיציה. הוא נמצא גם באומנות ובמוסיקה אבל שם זה כבר סיפור אחר. מאוד השקעתי בסיכום הזה, פעם עשיתי לזה סיכום ופרמטו לי את המחשב. ניסו להציל את הקובץ ולא הצליחו. נאלצתי לסכם מחדש. בקרוב אפרסם עוד מונחים ומושגים בצילום.
מקווה שתקראו לפחות חצי ותבינו, תגיבו בבקשה כי זה חשוב. בקרוב אפרסם תמונות שעשיתי בשיעור צילום שמתאים לקומפוזיציה.
ד"א, אולי בחנוכה יצא לי יותר לעדכן כי יש חופש למרות שאני מתכננת לעבוד החופש בשביל לחסוך למסע לפולין שנה הבאה...
קומפוזיציה= חיבור(בעברית)
לקוח מהספרים:
"צילום המדריך החדש והמלא\ג'ון הג'קו"
המדריך הפשוט לצילום דיגיטלי\ביל קורבט"
"הצילום\יעקב בורנשטיין"
"חוג לצילום\ד"ר שאול טל"
"צילום דיגיטלי\קרלה רוס"
הקומפוזיציה בצילום הינה למעשה בחירה וסידור את העצמים השונים בתוך חלל הנושא המצולם. כאשר אתה ניצב בפני נושא מסוים, הכולל בתוכו מספר רב של עצמים או אנשים, תוכל לצלמו באינסוף קומפוזיציות שונות.
קיימים מספר כללים בסיסיים של קומפוזיציות שהתקבלו כתוצאה מניתוח של רבבות תצלומים נבחרים של צלמים בעלי שם, אשר הביאו בחשבון גם את כלל הנתונים הטכניים הצילומים המרכיבים יצירות אלו.
חיבור מתייחס לדרך שבה ממקמים מרכיבים שונים של התצלום בתמונה הסופית.
בחירת המרכיבים השונים שירכיבו את התצלום שלכם הנה גורם רב חשיבות בחיבור התמונה.
כאשר משתמשים בצבע בצורה יצירתית, גם הוא משפר את חיבור התמונה.
אם משתמשים בצבע בצורה לא נבונה הוא עלול להיכנס בקלות רבה את הרושם שהתמונה מנסה להעניק.
מסגור תמונה
על הצלם לדעת להתבונן בכל הסובב אותו, כאילו היה מביט בסביבה מבעד לכוונת המצלמה. אפילו שהמצלמה איננה ברשותו,טוב יעשה אם ילמד ויתרגל בעצמו להסתכל בנושאים השונים כאילו היה מכוון את מצלמתו.
האבזר השימושי שיכול לעזור לך בתרגול כזה הוא מסגרת הסתכלות שתוכל ליצור אותה בין כפות ידייך.
בהסתכלות כזאת, תוכל לבודד את הנושא העיקרי מסביבתו, בדיוק כפי שעושה זאת המצלמה, הסתכל בנושא בעין אחת בלבד וכך תוכל לראותו דו ממדי.
דרך אחת לבנות קומפוזיציה היא ליצור מסגרת ע"י הקפת הנושא המרכזי בחלקים של נושא אחר.
בדומה לצייר המצייר בתחומי משטח העבודה שלו, כך גם הצלם חייב להגדיר את כוונתו בתוך מסגרת של כוננות המצלמה.
שיווי משקל ויחסי גומלין
הצלם חייב לתכנן את התמונה כך שיוצר שיווי משקל בין כולם,השאיפה לשיווי משקל ויחסי גומלים איננה דורשת סימטריה מושלמת או העמדת הנושא העיקרי במרכז התמונה, שכן התוצאה שתתקבל תהיה רשמית וחסרת תנועה.
שיטה מקובלת לתכנון התמונה היא חלוקתה לשלישים, גם במישורים האופקיים וגם במישורים הניצבים.
ומיקום הנושא העיקרי על הקו הדמיוני של שליש התמונה.
יחסי גומלים מיוחסים גם לצורה וצבע. שתי דמיות מרכזיות או שני צבעים שולטים יתחרו זה בזה כדי ללכד את תשומת ליבו של הצופה.
כלל השלישים
4 הנקודות שקיבלת במסגרת מציינות את מפגש 4 הקווים הדמיוניים.
מקם עתה את מרכז העניין של הנושא שלך באחת מארבעת נקודות המפגש הללו ובצע מספר צילומים בהם נמצא מרכז העניין כל פעם בנקודה אחרת.
לרוב הוא מוכן מאליו, התופעה השולטת בנוף.
לדוגמה הפרח הצהוב הבודד בשדה הפרחים האדומים.
אחרי איתור מרכז העניין, או אחרי קבלת ההחלטה מה הוא יהיה,יש לבדוק את הזירה ולחפש מה עלול להסיח את הדעת ממנו. האם קיים מאחורי דיוקן שהוא נושא הצילום גורם מפריע? אם כן, יש לשנות את מיצוב המצלמה, או להעביר את נושא הצילום למקום בעל רקע ניטרלי יותר.
רצוי שמרכז העניין לא יימצא ממש במרכז התמונה, אלא גם בשולי התמונה, כיוון שהוא נוטה למשוך את תשומת לב הצופה ולהסיט אותה מהתמונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת שמכורה לצילום!
