לא התקבלתי למגמת אומנות חזותית.
אבל היום שמתי מכתב ערעור במזכירות. מי שלא יודע מה זה מכתב ערעור: זה מכתב שמסבירים למה אתה רוצה להיות במגמה, מה תשפר ביכולות שלך שלא הצלחת להתקבל...
רק אתמול נתנו לנו תשובה לכולם אםם התקבלנו. אני ועוד 2 ילדות מהשכבה לא התקבלו לאומנות וכמעט כל מי שאיתי במגמה עכשיו התקבלו.
איזה 20 ילדים (ואני)חיכו מ11 בבוקר עד 3 וחצי בצהריים לקבל תשובה אם התקבלנו!
רכזת השכבה, כל שניה יצאה ונכנסה, ואמרה לכולם אם התקבלו לחלקם. בהתחלה לקחה קבוצה של אלה שרוצים להתקבל למגמת קולנוע ומחול ואמרה להם אם התקבלו, ואנחנו(מגמות תאטרון חלק, חלק מתקשורת ועוד אחת או שתיים לאומנות) חיכינו עד 3 וחצי. בסוף, הרכזת שמה אותנו בחדר מורים.
"העברתי את כולכם לפה להודיע לכם שלא התקבלתם".
אני עמדתי והייתי בהלם. לא ידעתי מה להגיד. 20 ילדים. בערל או 15 ישבו שם ורובם בכו!!
גמני בכיתי! כולם ראו אותי בוכה! בכיתי כ"כ חזק, כמו שמעולם לא בכיתי.
ילדה מהכיתה עזרה לי, עודדה אותי . כנראה לא התקבלתי בגלל התעודה שלי...4 נכלשים וממוצע 70... והמון המון חיסורים...
זה מבאס כי הייתי בטוחה כל השלושה שבועות האלו שאני אתקבל!
לא ידעתי שזה יקרה לי!
הייתי בביה"ס עד עשרים ל4 בהלם ובכיתי בשירותים דיברתי עם ההורים..
חשבתי ללכת לביה"ס אחר שבו יהיה מגמת צילום..
אבל וויתרתי והעדפתי לעשות מכתב ערעור להתקבל למגמה הזאתי אומנות חזותית.
אני לא מוותרת על המגמה הזאתי..
מישל, כן התקבלה. זה די אכזב אותי ת'אמת אני מוכררחה להודות שהיא התקבלה ואני גיליתי באותו יום שאני לא התקבלתי. אפילו שאנחנו כבר חברות(היא קוראת את זה היא קוראת בבלוגי אז אם בא לה שתגיב)
לא יכולתי להתקשר לומר לה שלא התקבלתי לא היה לי אומץ... לא היה לי נעים.
אני גם לא מבינה איך זה הגיוני...היא אמרה שלא אמרו שום דבר מיוחד על הציורים שלה, אז היא התקבלה רק בגלל שהם ראו שיש לה ציונים יותר טובים משלי? וגם אין לה חיסורים.
יכול להיות..
אין לי בעיה שהיא תיהיה איתי בביה"ס שוב כבר התרגלתי לרעיון, אנחנו כבר לא שומרות טינה אחת לשניה ודווקא אני שמחה שאנחנו שוב מדברות.
פשוט בהתחלה היה לי קצת קשה לקבל את זה , כי זה מוזר לדעת שחברה שלי מתקבלת ואני לא..
אבל אני עוד אתקבל!
רשמתי היום מכתב ערעור, למה אני רוצה להיות במגמה הזאתי, והמורה שלי עכשיו לצילום עזרה לי.
היום , שהבאתי למזכירות בביה"ס שאני אולי אהיה בו, אז ראיתי את רוני מורה לאומנות. נו זה עם הסינר. (הסינר הארוך והטורקיז ותמיד נמצא עם שיער פזור מפורזל ועיניים בצבע תכלת )
הוא אמר לי , שאצטרך לתת לרותי (רכזת האומנות) את המכתב כי הוא לא יוכל לעזור לי בזה..
אז נתתי למזכירות והיום אבא שלי ייתקשר בערב לרותי וישכנע אותה למה לי להיות במגמה הזאתי.
הנה המכתב ערעור. אני אכתוב לכם בקצרה ובכללי מה כתבתי כי זה ארוך רק תגידו לי איך זה , טוב?
"נודע לי על אי קבלתי למגמת אומנות חזותית בבית ספרכם, להתקבל למגמה הזאתי זה הדבר שהכי רציתי, אני מוכנה לעשות הכל בישביל להתקבלת למגמה הזאתי, להצליח בלימודים, לשפר את ציוני, לבוא כל יום לביה"ס.
תמיד אהבתי לצייר ולצלם, להרחיב אופקים בתחום הזה ולהצליח בו. במבחני קבלה אהבתם את הציורים שלי, לכן אני מבקשת הזדמנות להוכיח את עצמי, אני מקווה ומבקשת שתשקלו את המקרה בכובד ראש ושאוכל להתקבל למגמה.
תודה רבה"
ואח"כ רשמתי שם שלי משפחה ופרטי וטלפונים וכתובת. ואגב לא כתבתי פה בבלוג את מה שבדיוק כתבתי במכתב כי זה ארוך במכתב אבל הבנתם ת'פואנטה.
אני מחכה לתשובה.
היום כפי שאמרתי אבא שלי ייתקשר לרותי, בזמן הקרוב לא נראה לי אעדכן הרבבה.
גם כי יש לי 2 מבחנים ביום שישי ואתחיל ללמוד.
וגם כי אני מחכה לתשובה וממש ממש המחשב לא חשוב כרגע .
כתבתי את הפוסט הזה לשם שינוי על החיים שלי, כי רציתי לומר לכם מה קורה איתי כרגע, גם בישביל שמישל תקרא ותגיב, וגם בישביל סתם לפרוק.
תגיבו.
*עריכה והוספה*
אני רק אסכם לכם מה עבר עליי בחודשים האחרונים.
פבואר- לחץ והתרגשות למבחן קבלה
המבחן קבלה שהיה יומיים(28 לפבואר עד ה1 למרץ) לחץ לחץ ולחץ. ההתרגשות,מחכה לתשובה, ושהכל יעבור.
אחרי המבחן קבלה- לחץ לחץ. רוצה לדעת מה תיהיה התשובה. סופרת כל ימים, כל שבוע חושבת שיגיע תשובה.
התשובה- מאכזבת, מלחיצה, ניהייתי בגלל התשובה דיכאונית.
אחרי התשובה- רוצה מכתב ערעור.
כאשר שמתי מכתב ערעור היום- שוב מחכה לתשובה.
מחר יהיה ועידה של המכתבי ערעור ואולי עוד יומיים או שבוע אקבל שוב תשובה.
שמעתי שאפשר לעשות כמה מכתבי ערעור זה הגיוני?
העיקר שאבא שלי עוזר לי עכשיו, הוא מנסה לעשות הכל שאתקבל.
גמני מקווה שאתקבל הלוואי ..