מיום ראשון עד יום חמישי אני בגדנ"ע ואני מחכה לכך בקוצר רוח. מחר אני אולי אעדכן פעם אחרונה לפני היציאה לגדנ"ע.
אני קוראת לזה "חופש" בגלל הספורט, אבל אולי באמת זה יהיה קצת יותר חופש בגלל שלשם שינוי לא אקרא ואלמד 5 ימים רצוף.
רציתי לכתוב את הפוסט הזה גם כדי לומר תודה לאנשי ישרא בלוג שלבסוף אחרי הרבה זמן פרסמו פוסט תמונות שצילמתי(עם הסרטן)
אחרי הרבה זמן שלא פרסמו תמונות שלי. זה הכניס לי לפחות 200 אנשים לבלוג או יותר והרבה הגיבו לי.
גם רציתי להודות על התגובות וההתייחסות לתמונות כי חשוב לי לדעת דעות של אנשים.
זה מראה שהרבה אנשים נכנסים אליי גם בסטטיסטיקות אני רואה זאת(יש אנשים שמחפשים אותי דרך חיפוש בישרא בלוג "פוסטתמונות", או שיש שנכנסים אליי דרך איימל בוואלה או דרך בלוגים שונים ועוד).
לא אכפת לי אפילו שילדים מהשכבה או אנשים שאני לא בקשר איתם נכנסים לבלוג הזה
כי גם ככה הבלוג הזה ממש לא אישי ולא אכפת לי שכל העולם ואישתו יראו תמונות שצילמתי.
ואם ילדים מהשכבה נכנסים אני יודעת שהם לא יגידו לי כי הם כאלה לדעתי שעסוקים בשלהם ולא משנה להם כ"כ נדמה לי.
אז אולי גם לא אעדכן גם סוף שבוע הבא, נראה כבר.
ביום שבת אני אהיה בתחרות ריצה פעם ראשונה של 2 קילומטר.
והפעם באמת אהיה בתחרות ריצה. כן, הייתה תחרות שהייתי אמורה להיות ולא הייתי כי לקחו רק 6 אנשים לתחרות
אך הפעם התחרות פתוחה לכל תושבי רמה"ש, מרוץ גל לוינסון ה25 אני מתרגשת מאוד
ואני חושבת שאני מוכנה ובטח הגדנ"ע תאמן אותי מספיק טוב.
נהיה בצלמון. מישהו עוד היה בגדנ"ע כמובן ויכול לומר לי איך זה ואם באמת קשה שם פיזית?.
אני מקווה שלא אתקע בחדר עם בנות שאני לא מתה עליהן. כי אמרו שישר מחלקים בנות לחדרים מבלי להתחשב.
חוץ מזה, הלכתי רחוק עם עניין הספורט לעומת שנה שעברה שלא הייתי בכושר בגרוש ובטח מי שהיה בחטיבה זוכר שהייתי הרבה יותר שמנמנה ועצלנית ולא אהבתי לרוץ כמו עכשיו. אפשר להתמכר לתחושת האדרנלין המטורפת הזאת.
זוהי החפירה להיום ואני מקווה שאסיים מחר עם התמונות של אגמון החולה.