הבלוג של אחת שחולה על צילום:)

לפני מספר שבועות, נפגשתי עם ידיד טוב שלי שגר איתי בעצם באותו בניין, ולפתע ראינו קיפוד חמודי מאוד שעשיתי לו בוק.

הנה חלק מהתמונות:

אני בעיקר השנה חקרתי את הנושא. אם אפשר לקרוא לזה כך.

אני קראתי המון ספרי היסטוריה כבר מכיתה ח', כל שבוע או לפחות פעם בחודש ראינו(הכיתה שלי) סרט בהיסטוריה, אני ראיתי סרטים בהיסטוריה בלי קשר לכך, אני למדתי המון והצלחתי במבחן בנושא השואה, ממש מתחברת לנושא הזה. באמת. לא רק זה, הדבר הכי חשוב שעשיתי השנה הוא שראיינתי את סבתא שלי מצד אמא ואבא שלי. מצד אבא, ראיינתי בנושא המלחמות שזה היה ראיון קצר כי לא מצאתי מספיק שאלות וזה היה יחסית די מזמן לפני חצי שנה, אני צריכה לראיין אותה שוב כי מצאתי שאלות.

את סבתא מצד אמא ראיינתי בחופש פסח לא מזמן, היא הייתה במלחמה אבל לא הייתה בשואה עצמה. כלומר, סבא שלי עבר דברים יותר נוראים והוא לא מסוגל לדבר על זה לכן אני בקרוב אשמע את ההקלטות שדוד שלי עשה עליו ואוכל להעתיק אותם למחשב.

והכרתי אישה מאוד חמודה ונחמדה שהתחברתי אלייה מאוד דרך בית אבות בעיר שלי, הכרתי דרך המורה שלי להיסטוריה, התחייבות אישית.

אני עושה גם עלייה עבודה שתהיה כתובה לי בציון בתעודה אבל לא רק בשביל התעודה אלא בשביל עצמי.

תמיד רציתי לראיין אנשים. אולי אני אהיה היסטוריונית אני לא יודעת.

האישה הזאת ניצולת שואה מרומניה דיברתי איתה המון למרות שנפגשנו רק 3 פעמים. גם היא לא הייתה בשואה עצמה היא ברחה דרך אוניות ורכבות, לא אספר את כל הסיפור עצמו כי זה ארוך מדי. אבל היא באמת אדם מעניין מאוד.

את הראיונות אני מקליטה דרך הMP4 שלי ומעתיקה למחשב. בדיוק כך. בהתחלה כל מילה ומילה שאומרים ואח"כ עורכת מליון פעם לשונית עד שזה יוצא יפה להגשה.

השאלות ששאלתי אותם הם בעיקר על העלייה לארץ, מלחמות ישראל, שאלות על העבר, ובעיקר שאלות על מלחמת העולם השנייה.

השנה לקחתי חשיבות רבה ליום השואה בעיקר בגלל כל הראיונות ששמעתי, הסיפורים, ואפילו השתתפתי בעצרת בעיר שלי.

היה לי יותר קשה השנה לדעתי ביום השואה הזה, כי כששומעים סיפורים אמיתיים ומעכלים שכל המושגים שלומדים לבגרות אמיתיים באמת ורואים אותם בעיניים בדמיון, זה יותר קשה לשמוע אחרי זה עוד עדויות ועוד סרטים.

כי הרגשתי שנזכרתי בכל הסיפורים ביום אחד.

אבל למרות הכל אני יותר חזקה ממה שכולם חושבים, ואני אלך בכל מקרה למסע לפולין.

אני במיוחד חסכתי למסע, ואם לא אוכל לשלם חלק לפחות ארגיש שעבדתי בשביל זה.

חוץ מזה, אני כל פעם מחדש לא מבינה כמה הנאצים חסרי בושה.

שאלות אלה מהרהרות בראש לרוב על השואה שאלות ללא תשובה.

איך אפשר להתייחס לאדם כאל חיה או יותר נכון כאל אוויר?,

איך יש עוד אנטישמיות כ"כ גדולה בעולם? איך אפשר לעשות עוד וועידות אנטישמיות?,

פשוט לא יאמן.

ואיך נתנו לנשיא איראן להיבחר לשלטון ולהביא נאום כשכולו חתיכת גזעני? איך אפשר לבחור אדם כזה לשלטון בכלל?

הנה התמונות מליל הסדר. היה כיף כמו בכל שנה. עשיתי את החג כהרגלי במשפחה מצד אמא אצל בת דודה שלי...

הפעם צילמתי כמעט את כל האוכל שהיה שם. טוב גם את המשפחה אבל לא אפרסם פה...

לפני האוכל,

הביאו לבני דודים שלי סחלב מדהים שעשיתי לו בוק.

אני מתה על תירוש.



[

גפילטיפש מתה עליו!

אין כמו המרקים של סבתא....

ומנות אחרונות,

מרק פירות

ואחד מהעוגות המושלמות של אמא שלי. עוגת מצה עם קצפת שוקולד טעימה.

אחרי האוכל, כל מיני תמונות ...

פסח שמח וחג שמח לכל אנשי ישראבלוג וגם סתם לאלה שנכנסים אליי לבלוג!

ב28.3.09 הייתי בתחרות ריצה, מירוץ האביב ע"ש גל לוינסון ה25 רמת השרון.

עשיתי 2 ק"מ לא בתוצאה משהו, טוב כנראה אני לא מספיק בכושר כפי שחשבתי אבל לא נורא שנה הבאה אשתפר ואצליח יותר. גם המזג האוויר לא היה משהו באותו יום. קשה לרוץ כשיש הרבה רוח. הייתי באותו יום גם קצת מצוננת לכן לא הלך לי משהו.

באתי עם חברה שלי שהצליחה דקה מעליי ואפילו המחנך שלי היה שם ועשה 10 ק"מ. אבא שלי הפעם צילם ולא אני.

בקושי נערים מהתיכון היו. רק ילדים או מבוגרים. לא רק אנשים מרמת השרון הגיעו.

היה גם מופע קרקס כזה לפני הענקת הפרסים והמדליות.

אבא שלי צילם את כל המופע כמו סרט נע, כל תזוזה שלהם הוא צילם.

אגב, לאנשי קרקס קוראים היליי ונטלי והם נשואים ועובדים ביחד. ממש רואים שיש ביניהם כימיה.

הנה התמונות של המופע:

לפי הנושא החם: החופש פסח שלי הוא לא ממש חופש מרוב העבודות ביה"ס שאאלץ לעשות לצערי. וגם מרוב הדברים שאני מתכננת לעשות החופש.

הנה התוכניות שלי בינתיים לחופש פסח:

• אעבוד אצל אבא שלי כל יום בין 6-4 שעות. כדי לחסוך בעיקר למסע לפולין וגם שיהיה לי כסף בחשבון הבנק לא יזיק.
• אראיין ניצולת שואה שנפגשתי איתה. הכרתי אותה דרך המורה שלי להיסטוריה. היא פגשה אותה בבית אבות כשילדים עשו שם מחוייבות אישית.
•  כן, אני מראיינת אותה על החיים שלה בעבר, איך היא התמודדה עם הקשיים למרות שהיא עלתה כבר לארץ ב1941 ולא הרגישה את המלחמה עצמה חוץ מאשר הפוגרומים שהיו ברומניה. היא הייתה מרומניה. ממש חמודה אני מקווה שיצא לי להיפגש איתה שוב החופש כי יש לי הרבה עומס בחופש.
• אני הלכתי חזק על הקטע של ראיון אנשים מבוגרים על העבר שלהם, כי זאת העבודה שלי בתור מחוייבות אישית ואקבל על העבודות 5 נקודות יותר בהיסטוריה. גם את סבתא שלי מצד אמא ואבא שכנעתי אותם שאראיין אותם. גם את סבתא שלי מצד אבא לא ראיתי המוןן זמן בגלל העומס מהלימודים.
• מחר אלך למסיבת יום הולדת של חברה שלי ואתכנן לישון כל היום כדי להיות עירנית אצלה בלילה עד מאוחר. כי אני לא אדם של לילה אבל מאוד חשוב בשבילה שאבוא. גם ביום שבת אפגש איתה ועם ידיד טוב שלי.
• אני מקווה שייצא לי יותר לעשות ספורט החופש ולהיות בחדר כושר. וגם לרוץ הרבה ולנסוע באופניים חשבתי שאני בכושר אבל התברר שלא ממש.
• הנה העבודות שלי לצערי:
• עבודה ענקית במתמטיקה שאין לי כוח לזה. אבל אני חייבת ואני מקווה שאספיק לעשות אותה כי אני חייבת להשלים פערים מתמטיקה המצב שלי במתמטיקה לא משהו בזמן האחרון. אני לא אדם ריאלי ואני מעדיפה מקצועות הומניים.
• אאלץ לסיים 2 חוברות באנגלית עם אנסינים של שאלוני D וC.  סייימתי אחד מהם.
• עבודה ענקית בהיסטוריה על ארה"ב והיהודים בה בין שתי מלחמות עולם. 
• עבודה באומנות שסיימתי אותה יחסית מהר. חוץ מכמה תיקונים ושיפוצים בה. עם כל מיני יצירות בעיקר.
• אאלץ ללמוד עם המורה הפרטי שלי במתמטיקה פעמיים בשבוע.

טוב זהו בינתיים...אם יהיה עוד אוסיף.