הבלוג של אחת שחולה על צילום:)

בפסח השנה הייתי בכינרת.

אני יודעת שזה קצת באיחור וטוב שנזכרתי רק עכשיו לשים את התמונות, פשוט היה לי בעיות עם המחשב ועכשיו הוא בסדר גמור ולמדתי שיטה להקטין תמונות לא רק דרך פוטושופ, אלא דרך התוכנה הזאת של ווינדווס XP איך לא חשבתי על זה?

אז בקצרה על איך היה לי בכינרת. היה ממש כיף, אני מתה על הכינרת, חלמתי המון זמן להיות שם מאז הפעם האחרונה לפני 3 שנים, והרגשתי מאוד טוב שהייתי בכינרת.

זה היה החופש הכי מרגיע שהיה לי, הרבה טיולים ובילויים והתנתקתי מכל הלחץ של הלימודים. מאוד עזר לי החופש הזה אבל מה לעשות הוא כבר עבר.

הייתי בחוף גופרת, חוף במזרח צפון הכינרת. טיילתי בכל החוף ההוא גם בדרום שלו וגם בצפון. הרבה הליכות והרבה חופש.

10 תמונות מהכינרת אפרסם בתעורכה שיהיה לנו לסוף שנה בשיעור צילום יחד עם שיר שכתבתי על הכינרת. את השיר אני אפרסם בבלוג, יותר מאוחר מתי שהתערוכה תוצג. אין לי מושג עדיין מתי היא תוצג כנראה בתחילת יוני מתישהו.

אתחיל עם 10 התמונות הכי יפות שבחרתי שיפורסמו:

והנה שאר התמונות שצילמתי:

כן לשם שינוי יש לי זמן להיות על המחשב. תודה לאל.

הנה תמונות שצילמתי לפני הרבה זמן.

בתחילת חודש אפריל, עד תחילת חודש מאי, אני לא יודעת אם מישהו שמע על זה, אבל היו פסלי תותים בכיכר אוסישקין ברמת השרון. היו 75 אומנים מכל מיני מקומות בארץ, שהכינו פסלי תותים כי רמת השרון מסמלת תות.

היו גם כמה תל אביבים ששמעו על זה, והתותים מאוד יפים אז כמובן באתי לצלם שם.

הורידו כבר ממזמן את התותים, דווקא יש יתרון מכך שהורידו את התותים בכיכר כי אז אני אוכל לעשות שם ריצות. כן, פעם בכמה שבועות אני עושה ריצות אבל יותר הליכות.

היו הרבה תמונות חוץ מאלו שרציתי לפרסם בבלוג, אם אמצא אותם תקועים איפה שהוא במחשב ואזכר מה רציתי לפרסם אז אשים אם גם יהיה לי זמן כמובן.

אל תשכחו להגיב.

שנה שעברה היה לי משעמם מאוד בל"ג בעומר, כי לא עשיתי כלום אבל כלום.

אני זוכרת שרק התלוננתי מהרעשים שעשו בחוץ. לא עשיתי כלום כי לא היו לי כ"כ הרבה חברים כמו עכשיו.

היו לי רק איזה כמה חברות, ורובן היו בקבוצות עם חברים אחרים והרגשתי לא קשורה אז העדפתי לא להיות איתם.

השנה, אני מתכננת לשם שינוי לחגוג נורמלי ואני מקווה שיהיה מעניין.

כל שנה, לא אהבתי את ל"ג בעומר.

או שהיינו עושים כאלה ל"ג בעומר כיתתיים, אבל עכשיו כבר עברנו את הגיל של זה וכולם עושים ל"ג בעומר יחד עם קבוצות וחברים משלהם.

השנה, אהיה עם חברים שלי (ידיד שלי וחברים שלו אבל אנחנו כמו בקבוצה גדולה עם כל מיני אנשים שאני לא מכירה)בל"ג בעומר בת"א. כן אני מתכננת להיות בת"א.

אני מקווה שיהיה כיף ולא משעמם כמו כל שנה.

ואני מתכננת לצלם אפילו שהמצלמה שלי דפוקה(כן, היא נהרסה לי אל תשאלו. אח שלי בטעות הפיל לי את המצלמה, והעדשה נפלה ושאמא שלי החזירה אותה, אז הכל התבלגן והעדשה התלכלכה ורוב התמונות הם עם מסגרת בקצוות בצבע שחור).

בקרוב יקנו לי מצלמה חדשה ליום הולדת SWEET SEVEMTEEN. אבא שלי כבר הזמין לי מצלמה CANNON רפלקס!!

אז אני לא יודעת מתי המצלמה תגיע, אני מקווה שאוכל לצלם במצלמה החדשה בל"ג בעומר!

אני יודעת שזה לא קשור, אבל מצטערת שוב על חוסר העדכונים. בזמן האחרון אני לא מעדכנת תמונות שצילמתי מטיולים.

פשוט אין לי זמן. שאני אומרת לאין זמן אני באמת מתכוונת לזה. הלחץ של לפני מתכונות(אתם בטח מבינים כל התיכונסטים),העומס של השגרה והשגרה הרגילה והמשעממת.

כחלק מהשגרה שלי, אנחנו בפרויקט מיוחד בשם מא"ה ששנה הבאה יהיה ברוב בתי הספר בארץ, שבו אנחנו הולכים למקומות עבודה או מגמות ומתמחים שם. ז"א עוזרים שם,לומדים כל מיני דברים חדשים.

אז יש ימים שאין לי זמן לכלום ואני חוזרת ברבע ל4 אחה"צ בגלל שאני עוזרת למורה לצילום לשעבר שלי בשיעור בחטיבה הקודמת שלי, ואני גם לומדת צילום פעם בשבוע. וימי ראשון בעיקר הם הימים הכי עמוסים שלי. אל תשאלו.

ואתם בטח שמים לב שאני לא מתחברת למסנג'ר בקושי ובאמת רוב הזמן שאני מתחברת זה יוצא לי רק שישי-שבת!.

אז אתמול היה הגמר של הישרדות, בטח כמעט כל הארץ ראתה את הגמר.

אני מכורה לסדרות האלו גם של הישרדות באנגלית ראיתי את רוב העונות.

אני משום מה הייתי בטוחה שנועם יצליח בגמר. הוא היה באי המתים המון זמן, פתאום חזר למשחק. אולי הוא לא ניצח כי הם טענו שהוא לא ממש היה במשחק?

לדעתי לדן לא היה מגיע לנצח. הוא סתם שקרן תחמן ולא כולם מתים עליו בגלל שהוא רמס אנשים, בגלל זה הוא לא ניצח.

לנעמה הגיע הכי הרבה לנצח. כולם אהבו את נועם לפי ההצבעות שלו לא בחבר המושבעים,

רק בגלל שהוא חתיך לאללה עם שיער מדהים וכל זה. טוב גם בגלל שהוא חזק ושרד יחסית די הרבה באי המתים.

נעמה היא הקריבה המון דברים בחיים שלה בגלל זה היה מגיע לה די הרבה לנצח.

היא עזבה את הילד שלה הקטן, שרק נולד בשביל להיות בהישרדות. להיות באי חודש וחצי, לשרוד שם בלי אוכל עם תנאים קשים. עזבה גם את האבא שלה חולה סרטן שנפטר. ואת הבעל שלה.

אני לא יודעת איך היא הצליחה לשרוד כנראה היא מאוד חזקה!.

איך אפשר לשרוד כ"כ הרבה זמן על אי בלי כלום?. זה מאוד קשה פתאום להיות במקום שאין בו אוכל, חוץ מאורז. תחשבו על זה אם אתם הייתם לא אוכלים שבוע ימים! זה נורא!.

והייתי די בהלם אתמול, שראיתי שהישרדות זאת התכנית עם הכי הרבה רייטינג. אם מחפשים בגוגל "הישרדות" מצליחים להגיע ל7 מיליון תוצאות, אפילו הם הפכו לסלבריטאים בגלל התכנית הזאתי.

אני כבר הבנתי שלא צריך להעריץ בנאדם רק לפי זה שהוא נמצא בטלוויזיה ומפורסם. זה לא קשור רק להישרדות אלא לכל סלבריטאים.

כל בנאדם סלב גם הוא בנאדם. לפעמים יש בלוגים מוגזמים, שבהם שמים תמונות של מפורסמים עם הילדים שלהם, בעיתונות מפורסמים על הכלבים שלהם, נו אז? אני לא כ"כ מתלהבת מעניין ההערצה, כמו שהייתי קטנה.

ולמה שתמונה של מפורסם תעלה כ"כ הרבה כסף לקנות אותה?.

מצטערת על האיחור של הפוסט על יום העצמאות, פשוט היו לי ימים עמוסים לאללה ולא היה לי זמן לנשום.

אז הנה התמונות מיום העצמאות. השנה היה כיף מאוד יחסית לשנה שעברה.

שנה שעברה הייתי בכיכר רבין, עם חברה של אבא עוד בתקופה לפני שעברו לעיר שלי בכלל. והיה שם ממש משעמם כי גם ככה אני לא מכירה הרבה אנשים מת"א אז לא היה לי מה לחפש שם.

השנה, הייתי בעיר שלי שאני מכירה יחסית די טוב, ראיתי 4 מורים(איזה מבאס לראות בחופש הרבה מורים חח),ראיתי אנשים נוסטלגיים או סתם ילדים מהשכבה, הייתי עם חברה שלי מהכיתה והיה ממש כיף.

ראיתי את הזיקוקים מהדירה אצל אבא שלי, כי הוא גר יחסית קרוב ליד כל ההמולה והיה ממש מגניב לראות את הזיקוקים כ"כ מקרוב.

טוב חפרתי הנה התמונות.

נתחיל עם הזיקוקים כי הם הכי יפים.

הנה הפעם הראשונה שהיו זיקוקים בסביבות 8.

והנה הכיכר העמוסת אנשים.

טוב מה לעשות רמת השרון זאת עיר קטנה וזה המקום היחיד שאפשר להיתקע בו ברמת השרון כל שנה.

והנה התמונות האחרונות שרואים את כל האנשים מהגג(טוב מה לעשות אני חולת פפראצי)

כולם עומדים בזמן ששרים את "התקווה"

כן, מתחת לבית יש בית קפה. והיה תור ענק.

מי היה מאמין איך שהזמן טס?

 עוד חודש אני אהיה בת 17.

ב16.6.08 אהיה בת 17 וכ"כ הרבה דברים קורים דווקא ביומולדת שלי. מסיבת סיום של ההתמחות, מבחן שכבתי באנגלית(איזה מבאס זה מבחן ביומולדת שלי!) ועוד משהו אישי שמעדיפה לשמור לעצמי.

כבר אוטוטו sweet sixteen עובר לו,או לטעמי עדיין ימשיך גם כשאהיה בת 17.

הגיל הזה במיוחד 16-17 אומר כ"כ הרבה. זה לא כמו מגילאי 12-14 שרק מתחילים להתבגר, מבינים שכולם כבר נערים ולא ילדים, אלא גילאי 16-18 אלו גילאים יותר קשים.

הגיל שבו מתחילים ללמוד לתיאוריה, ללמוד נהיגה, לחשוב מה להיות בצבא, להתחיל לתכנן את העתיד.

לחשוב יותר הלאה.

וזהו אני כבר יודעת מה אתכנן הלאה. אני כבר התחלתי ללמוד לתיאוריה, ללמוד נהיגה אתחיל אחרי הבגרויות, אני כבר יודעת מה אהיה בצבא-צלמת.

זה לא רק זה הגילאים האלו אומרים. אלא גם הגילאים שבו מתחילים למצוא את עצמך, להכיר את עצמך יותר לעומק. פשוט לחשוב יותר הלאה.

אתם לא חייבים להסכים איתי, גם בגילאים קודמים זה ככה, אבל דווקא בגילאים האלו שמים יותר דגש לדעתי אבל לא כולם ככה.

"אנשים מתגעגעים לתקופה עם האדם, אבל לא בהכרח לאותו אדם."

מצטערת על חוסר העדכונים ז"א בקשר לפוסטים עם תמונות שצילמתי.

מבטיחה בקרוב שיהיה לי זמן אחרי יום העצמאות או משהו כזה אפרסם סוף כל סוף תמונות שצילמתי.

עכשיו זה פשוט תקופת המבחנים לפני המתכונות הראשונות והבגרויות מכירים את ההרגשה כבר אז אין לי כוח לחפור לכם חח...