כינוי:
אחת שמכורה לצילום! בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2009
פוסטתמונות מההפגנה
רציתי לשייך פוסט זה להפגנה שראיתי עם ידידי הטוב בטיול בדיזינגוף בת"א ביום שישי.
ראינו אתיופים שמחזיקים שלט ובו כתוב "דרוס אותי למען המעמד החברתי", בהתחלה זה נשמע סינית ודי מוזר ששואלים אותך באמצע הרחוב "אתה רוצה לדרוס אותי?," רק ששומעים את הסיפור מבינים מה באמת קרה.
אסביר לכם את הסיפור בקצרה.
אדם אחד יצא מחנות מבלי לשלם.המוכרת האתיופית ששמה לב למה שקרה, נעמדה מול המכונית שלו והוא דרס אותה.
השופט התייחס למקרה ואמר שעכשיו היא חלק מהמקרה ואמר: "זה טוב שהתייחסתי למקרה, כי עכשיו היא חלק מהחברה הישראלית".
לדעתי זה נורא הגזענות הנוראה הזאת. למה אנשים לא יכולים לקבל אנשים כפי שהם? למה בגלל צבע עורם הם שונים כביכול?
אנחנו עברנו את השואה אנחנו צריכים להבין את ההרגשה הזאת של הגזענות והאנטישמיות ולא להעביר את זה הלאה. אנשים לא שמים לב שהם שופטים אנשים בגלל הגזע שלהם.
הנה פוסט שידיד שלי כתב על המקרה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=597510&blogcode=11012058
הנה התמונות שצילמתי:
| |
איפה האוכל?
המשך תמונות של הברווזים מפארק הירקון חלק 2-יומולדת 18.
ברווז מסוים שצילמתי הרבה והייתי ממש קרובה אליו והאכלתי אותו. איזה חמוד.
| |
פוסטתמונות יומולדת 18- חלק 1
ב16.6 הייתי בת 18! זהו אני כבר לא קטינה. כל פעם שואלים אותי "איך זה להיות בת 18?," רק לא מזמן הייתי בת 18 אני עוד לא מרגישה איך זה להיות בת 18!...
ביומולדת הייתי עם חברים מאוד טובים שלי, בפארק הירקון ליד אגם הברווזים( לא אגם הברבורים עם המזרקה אלא השני...) ואחרי כן הלכנו לשבוע הספר.
היה ממש כיף, אכלנו המון, ובאמת זה היה יומולדת מאוד מגוון כזה ולא הייתי עם חברים רק במסעדה, בית קפה או בבית כמו שבד"כ אני עושה בימי הולדת. שנה הבאה אני גם רוצה לעשות בפארק הירקון באמת שזה יותר נחמד לדעתי. ואני אוהבת ברווזים, ברבורים וכל מה שביניהם.
נתחיל עם התמונות של הציפורים והברווזים ובפוסטים הבאים אוסיף עוד תמונות... אנסה להתרגל להוסיף חלקים כל פעם.
| |
יש יותר מ10 דברים שמעצבנים אותי בבלוגים אבל נעשה 10...
- האלה שמגיבים אצלי בשביל לחפש פרסומים. "יש אצלי בבלוג הרבה פרסים יאללה בואו להירשם!!", "פרסמתי תמונות חדשות כנסי!", או האלה שסתם נותנים קישור לבלוג שלהם וחושבים שאאמין להם לאיזה דברים שהם ממציאים.
- הפחדנים האלה שמגיבים אצלי ולא מעיזים לומר מי הם. הם כותבים את כל מה שהם חושבים, אפילו אם זה לא נעים לשמוע, מתחברים במיוחד בשם משתמש בדוי עם בלוג ריק ומתחילים לכתוב תגובות נאצה או סתם עוקצים אותי. לכל בלוג יש אנשים כאלה, אבל למה לשקר ולכתוב שלא מכירים אותי? בטוח מישהו שמכיר אותי מגיב אצלי בבלוג כי הוא לא מעז להיות איתי בקשר פנים מול פנים. למה סתם להיות פחדן?. פעם,אני מודה שגם אני הייתי מגיבה תגובות נאצה בשם בדוי אבל באמת שהפסקתי עם זה-רציני התבגרתי מאז. אני כבר לא מחפשת אחרי בלוגים של ילדים שאני לא בקשר איתם, כי אם אני לא בקשר איתם אני משחררת אותם או מנסה לשחרר ולא סתם מגיבה בשם בדוי! הבנתי את טעותי.
- הבלוגים האלה של בנות שמחפשות צומי מסויים מדברים שנראים רגילים לגיל ההתבגרות. כמו למשל "חבר שלי עזב אותי!," ואז מפרסמות בישראבלוג את זה אלף פעם בעמוד הכניסות למשל כותבים בכותרת "חבר שלי עזב אותי!", "ופוסט ריקני בו כתוב: "תגיבו למטה!" וגם אלה שמתלוננים כל הזמן על חייהם, כמה אפשר לראות? אנשים אוהבים גם לראות את הדברים הטובים, יש בלוגים שהם פשוט שחורים מדי. תרתי משמע. כמו שפעם היה נושא חם שצריך לקחת את החיים בפרופורציה, רובם לא לוקחים את הכל בפרופורציה ועושים סיפור מכל דבר קטן. חושבים שהחיים שלהם נוראים ואף אחד לא יבין אותם. זה לא נכון, תמיד יש מישהו שיוכל להקשיב או ינסה לעזור.
- הבלוגים של הבנות שמפרסמות תמונות שלהן עם פוזות שלהן מהמצלמה בפלאפון שלהן, גם בנים.לדעתי ברוב הפלאפונים אין איכות טובה כמו במצלמה רגילה. אז למה לפרסם אלף פעמים תמונות שלכם? יש כאלה בלוגים שכל הבלוג שלהם מלא בתמונות של עצמם ולא של נוף, חברים שלהם או דברים אחרים. והם גם אלה שכותבים "פוסטתמונות שלייייי, תגיבו למטההה" בלי להעליב אבל אותי זה משעמם. אני חושבת שתמונות בחשאי, שלא שמים לב שמצלמים אותך,לא בפוזות, יוצאות הכי טבעיות ויפות שיש.
- הבלוגי סיפורים האלה של ילדות בנות 13-15. יש כאלה שלא יודעות לכתוב, הרעיון של הסיפור טוב, אבל פשוט לא יודעות לכתוב טוב. יש יותר מדי סלנגים בסיפורים שמפרסמים בבלוגים פה, או שהתוכן רגיל כזה בעיקר "סיפורי גיל ההתבגרות," אני לא אומרת שכולן מישראבלוג לא כותבות יפה, אני למשל ראיתי בלוגים של ילדות בגיל הזה שכותבות ממש טוב. אבל יש כאלה שפשוט אני לא אוהבת.
- העיצוב. יש בלוגים עם כתב אדום על רקע ירוק, אני לא מסוגלת לקרוא את זה. בכללי, אם בנות כותבות ברקע אדום, תעשו רקע סגול או משהו כזה שלפחות יתאים או לא אדום בוהק כזה בורדו גם טוב. וצבעים משלימים ומנוגדים פשוט לדעתי לא מתאימים בעיצוב בלוג...
- את הבנות האלה שקונות בגדים ומפרסמות את הבגדים בבלוג שלהם, לא על עצמם, לפעמים זורקות את הבגדים על המיטה בצורה יפה ומצלמים את זה ככה. את מי זה מעניין?
- יש בלוגים בפעילים שלדעתי לא צריכים להיות שם. בלי להעליב, אבל או שהתוכן לא מספיק יפה, הם רק מפרסמים תמונות שלהם ויש כאלה שאין להם חיים כ"כ מעניינים או שלרוב זה על סיפורי טוקיו הוטל. זה לא כמו הפעילים של פעם.(לפני שנתיים ויותר...) לדעתי יש הרבה בלוגים שיכולים להיות בפעילים. והבנתי כבר שמי שיש לו הרבה כניסות לא חייב להיות בפעילים, זה קשור גם לרמת הכניסות ביום,תגובות ומנויים.
- הבנות האלה שפותחות בלוג רק בשביל לכתוב שהיא מאוהבת במישהו וכל פעם כותבת עליוו ורק עליו, איך שהיא נפגשה איתו, מה היא אמרה לו וכל זה... בעיקר אלה בנות בגילאי ה12-15. לדעתי אחרי כמה שנים הן יצחקו על כך. יש את האנשים האלה שחושבים שהם "מאוהבים",אפילו אם הם לא התנשקו עם מישהו\מישהי או ניסו איזה התנסות מינית איתם, זה לא אומר שהם מאוהבים, הם יודעים מה זאת אהבה? אולי זה רק הדלקות קטנה או הימשכות? או רצון לחבר\ה?.
- אנשים שלא כותבים סימני פיסוק בבלוגים. זה קשה לקרוא ככה בחייכם. לפחות תנסו לשים פסיק, זה יהיה יותר קריא ונוח.
| |
פוסטתמונות אפקטים אש.
כפי שהבטחתי, תמונות של אפקטים עם אש שצילמתי עם חברה טובה מאוד שלי עם הנר.
התמונות צולמו מכמה ימי שישי לא רק יום אחד!.
חוץ משתי תמונות של הפנס, אך לא צילמתי אותה הרבה עם הפנס שלה כי נגמרו לו הבטריות. לא נורא, פעם אחרת.
בקרוב עוד...
תודה רבה לאנשי ישראבלוג שפרסמו אותי בעמוד הראשי של ישראבלוג בקטגוריית התמונות!:)
| |
|