חכם ישמעאל היה אומר, "עשה לך למצווה על כל עמך ותן בהם את כל גדולתך שכן חפרת ואמרת ביום ההוא על כל תולדות העם ויהיה אור בגויים כי מילים רבות ימלאו שורות ועל כן לפי זאת ובהתאם לכך עשה לך לאישה את המצווה הגדולה של עשיית המצוות שכן לא אלו בכל אשר אמרת ותעשה לך אם תדע את אשר תרצה"
קחו מזה מה שתרצו. עצה, דעה, שקל.
חדשות טובות, הגיוס שלי נדחה בחודשיים, ככה שיש לי זמן לנשוף אוויר.
התכנון היה שאני מתגייס באמצע אוגוסט, שזה בקושי נותן לי זמן לשאוף אוויר אחרי התיכון, אבל כעת אני יכול גם לנשוף את האוויר שהוצאתי.
וזאת לעומת כאלה שמתגייסים במרץ שיכולים לממן לעצמם בלון חמצן שלם. זונות.
ספר המחזור שלי מתמודד לתואר "הספר הכי מסריח בתולדות האנושות הכתובה".
הספר מורכב מתמונה קבוצתית של שישה אנשים, כשליד כל אחד יש את שמו ואת מספר הטלפון, כשידוע לכל שלמספר הטלפון אין שימוש אמיתי והוא שם כי זה מתאים לאווירת ספר המחזור.
אני מצולם יחד עם 5 חברים נוספים מסביב לשולחן משחקים פוקר, התמונה עצמה לא משהו, אבל לפחות היא באיכות טובה והיא משרתת את הצרכים המינימליים של תמונת מחזור: שיראו אותך.
זאת לעומת תמונות אחרות, אולי מעט יותר מושקעות אך האיכות זוועתית כשמזהים את הגבה הימנית או השערה ה-32 בראש של מישהו. שזה מבאס.
איך קוראים מטבע שני השקל החדשים? דולר!!
אבל יש כאלה שפשוט מכנים אותו "שנקל".
אני לעומת זאת קורא לו: "בוא שנקל!"
אני צריך מנורה לחדר.
זה פשוט ככה המצב, אתם לא מבינים.
כשאני אומר "אתם", אני מתכוון לקורי העכביש שעוטפים את הבלוג שלי..
הדלקתי את המאוורר, עכשיו אני מרגיש יותר טוב, כבר לא צריך מנורה.
נכון לעכשיו משעמם לי.
ניר החליט להגשים חלום ולייצר שיכר במרתף ביתו. אני, שירה ועומרי סייענו לו.
זה הרבה בקבוקים:
זה ניר והחזון שלו:
וזאת תמונה אומנותית של שירה:
וזה שני דברים מוזרים שיצא לי לראות בחיי:
תודה לאל שהוא שם את התמרור הזה! בתור הולך רגל, כמעט נכנסתי בו.
מעמד השולחנות של מקדונלד'ס נראה כמו קסאם שנפל, וזה נורא נורא משעשע:
ואני בכיף גדול סחבתי אותו כל הדרך למחסן.
שיואו אני מזה עברתי דירה!!!
אתם לא מבינים.
נכון שיש בית והכל, ובתוכו יש דברים כמו מיטה, וחדר?
אז אני כל כך כל כך שמתי הכל בארגזים ואז העמסתי על משאית ועכשיו זה אותו דבר, עם אותם דברים אבל בחללים אחרים!!
ואותו מונח שהגדרתי "בית" כעת קיבל צורה חדשה במרחב שונה שנמצא גם כן בשטח השיפוט של כפר סבא רבתי.
אה והמחשב נמצא אצלי בחדר, ולא במסדרון כמו שהיה עד עכשיו.
מישנאץ העלתה עיקרון מעניין שכעת אני יכול לעשות סייברים באין מפריע.
מה שבטוח זה שלחתול שלי כבר אין יותר יציאה חופשית אל החצר כי היא פשוט כבר לא קיימת. כלומר, היא קיימת, היא רק לא בבעלותנו והיא ממש רחוקה עכשיו, אז הוא תקוע בתוך הבית. אולי סוף סוף הוא יזדקן וימות..
תהייה מעניינת ששמתי לב אליה: החתול שלי שמן מאוד, וכשעברנו בית הוא נהיה רזה לאיטו.. אני חושב שזה אומר שהוא נהג להזין את עצמו מזבל שמצא ברחוב והאוכל שלנו היה בריא מדי בשבילו.
שמן.
איך אפשר לסרב?
RAM POWER
זה צעצוע מקדונלד'ס מאוד קיצוני
ראיתי שאלה במשחק הכספת שאמרה "סוס נכחד זה היה מיטיב לרוץ".
זה אני חושב שאלה מטומטמת והיא מתמודדת על תואר השאלה המפגרת ביותר בתולדות האנושות הכתובה.
איזה סוס לעזאזל לא מטיב לרוץ?! אני מבין שהוא נכחד, זה נורא מבאס, אולי הוא הבין שהוא נכחד ואז הוא הפסיק להיות מיטיב לרוץ. הרי לא שווה להיות מיטיב לרוץ אם אתה מת, אחרת מה הפואנטה? ככל שנגמר לו הזמן ככה היא פחות מיטיב לרוץ עד שהוא הגיע למהירות כזו שלא תואמת למיטיב הלרוץ ההתחלתי שלו. במידה והוא אכן היה מיטיב לרוץ, הייתי מצפה שיחיה עוד, כמו הזקנים שעושים ג'וגינג בטיילת בערב.. אני לא רואה אותם נכחדים, זה בגלל שהם מיטיב לרוץ.
התקווה גדולה אני, ניר ושירה נטוס לפה:
מיטיב לרוץ מיטיב לרוץ מיטיב לרוץ
טוב אני קצת הולך עכשיו
ביי עכביש בודד שנשאר לקרוא את מה שאיכשהו מצאתי את עצמי כותב שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
