הצצה אל תוך הבועה שלי
|
| 11/2007
סוף
החלטתי לסגור את הבלוג...
פתחתי אותו לפני שנתיים כשהייתי מאוד שונה ממה שאני היום, כדי שיהיה לי מקום לסדר בו קצת את המחשבות
אבל האמת שמצאתי דרכים הרבה יותר טובות לסדר אותן... ואני כבר לא ממש צריכה את הבלוג הזה.
אני אשאיר את הבלוג פתוח לקריאה, גם בשבילי, כדי להיזכר מידי פעם...
אבל אני מפסיקה לכתוב כאן.
תודה לכל מי שקרא...
הדס :)
| |
אני כותבת את הדבר הזה רק בשביל עצמי
אני אודה לכם אם תתעלמו. אבל באמת. אני לא אומרת את זה לצומי. אני באמת באמת לא רוצה שתקחו את זה לתשומת לבכם כי זה משהו רגעי שבטח יעבור לי.
אני לא בנאדם שבוכה.
אני בוכה כשלא מרשים לי לצאת, ואני בוכה כשאין לי מה לאכול -
אבל זה בכי של פינוק... לא בכי אמיתי.
כשאנשים מתים אני לא בוכה.
כשאני מרגישה הכי חרא בעולם והכי אשמה בעולם אני לא בוכה.
ברגעים שאני כן בוכה, בכי אמיתי, של עצבות, זה כמו מין סימן שהגוף שלי נותן לי שאומר שמשהו באמת לא בסדר.
הסתכלתי אחורה בבלוג... קראתי קטעים, קראתי תגובות, תגובות יפות...
"אני אוהבת אותך כל כך" "אני תמיד כאן בשבילך"...
זה נשמע כל כך יפה.. ואני באמת נוטה להאמין לדברים האלה. והם עושים לי כל כך טוב על הלב.
גם אם הם נכתבו באופן אוטומטי ובלי שום כוונה אמיתית,
וגם אם הם נכתבו מתוך רגש עמוק וצורך להצהיר עליו -
עושה לי טוב לקרוא דברים כאלה.
בד"כ.
היום הסתכלתי על התגובות האלה, והתחלתי לבכות...
אני בנאדם מאוד חזק וזה לא קורה לי אף פעם.
אני שונאת להזכיר שמות, כי אז זה נהיה כמו מין מכתב כזה לאנשים מסויימים
אז אני רק אגיד שאני קוראת כל מילה ומילה, שאז נראו לי כל כך יפות, ויודעת היום שזה בולשיט אחד גדול.
שלפני חודשיים כשקראתי את התגובה נהיתה לי הרגשה טובה,
אבל היום בדיעווד כשאני קוראת אותם כל מילה זה כמו אגרוף בבטן.
כי כל מילה שנאמרה שם - היא בדיוק ההפך ממה שקרה במציאות.
יש לי עצה קטנה לכולכם- עצה כללית לחיים:
תחשבו טוב לפני שאתם אומרים "אני אוהבת אותך"
לפני שאתם מפגינים איכפתיות לבנאדם.
מותר גם רק לחבב מישהו, מותר לשנוא מישהו, מותר לסמפט מישהו,
לא כל רגש חיובי חייב להיות אהבה מטורפת.
כי ברגע שאמרתם את המשפט הזה - התחייבתם. אני לא יודעת למה התחייבתם בדיוק, אבל התחייבתם למשהו, זה בטוח.
ולאט לאט המשפט הזה מאבד את הערך שלו...
חבל שתגידו דברים כאלה סתם, כי אח"כ ברגעים הקשים זה באמת כואב להיזכר ברגע שאמרתם את זה,
כשהמציאות היא שלא עשיתם שומדבר שמוכיח את זה באמת.
אל תגידו משפטים שאתם לא יכולים לעמוד מאחוריהם אח"כ,
כי למילים יש כוח. אוהוווו איזה כוח... כנראה שאתם לא יודעים.
תסכימו איתי, אל תסכימו איתי - אני לוקחת את העצה הזאת לתשומת ליבי.
אני מצטערת בשביל מי שאמר לי דברים כאלה ולא התכוון
אולי אני תמימה, אבל באמת האמנתי...
ולמה הכל צריך להיות שלילי? -
תודה רבה, מעומק הלב, למי שאמר את זה וכן התכוון, וגם הוכיח את זה אח"כ,
וממשיך להוכיח את זה כל הזמן.
באמת תודה...
אני חושבת שאמרתי את מה שרציתי.
ושוב... אל תגיבו אם אין לכם משהו מועיל להגיד..
הדס
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
