Why can't we not be sober?

If this is to end in fire
Then we should all burn together
Watch the flames climb high into the night

And if we should die tonight
Then we should all die together
Raise a glass of wine for the last time

או הכל או לא כלום.

ככה פחות או יותר אני חי את החיים שלי לטובה ולרעה.

אם אני מתאהב, אני מתמסר לחלוטין. אם אני נופל, אני מתרסק. וזה על קצה המזלג.

יש שיקראו לי דביל ומשחק באש.

אבל יש לי את הנצחונות שלי, שיש בהן גם מן הנקמה.

זו הסיטואציה הזו, שמישהי שהיית בקשר זוגי איתה בעבר הרחוק מנסה לתחזק את הקשר איתך כי אתה חשוב לה

אבל לך זה כבר באמת לא משנה.

כי הדבר הכי נוראי שאדם יכול לעשות לעצמו זו ההבנה שהוא היה יכול לנסות[ובמקרה הכי גרוע לא להצליח] אבל הוא לא ניסה.

אני עוזב לצערי רק כשהספינה מגיעה למעמקים, אבל אני עוזב לפחות עם תחושה אמיתית ושלמה שעשיתי כל מה שיכולתי.

זה אומנם הכאב הגדול ביותר[מאשר לעזוב לפני], אבל לפחות המחשבות והתחושות לא חוזרות ונוקמות. אין את התהייה של "הייתי יכול לעשות יותר".

אני אוהב את שר הטבעות וגם את ההוביט בתקופות בהן אני רווק.

זה כמו הפינה הקטנה והשקטה שלי, עם הנקודות והרעיונות המסויימים שאני נורא אוהב. מזכיר לי לעיתים שאני אישיות בפני עצמי - עם אהבות ייחודיות יותר ופחות

-"יום הולדת שמח!"
-"תודה, גם לך!"
-"זה לא היה אמור להרגיש ציני או מנוכר. זו לא הייתה הכוונה"

אין לי מה לחפש אצל בן-אדם שהיה בינינו קשר קרוב

וכל מה שהוא יודע להוציא כעת זו ציניות ומרירות.

יכול להיות שאלה הפנים האמיתיות שמתגלות.

האדם הרגיש שתפסתי ממנה, לא כזה רגיש

כשדברים נהיים מורכבים או לא כאלה קלים.

וזה מה שקורה כשאתה מחליט לשלוח ברכה מנימליסטית לאקסית שלך,

כי בסה"כ היא הייתה אדם שחשוב לך. ולא ציפית למשהו, אבל בטוח שגם לא ציפית לציניות.

הגיע הזמן להעיף מעלי את כל הנגטיביות.

היא אינפנטילית רגשית, ואני מחפש אנשים קרובים שיהיו לפחות בוגרים נפשית.

Waste of my energy.