עיר הירח

אני בעצמי מסתדר עם הקיים

מדוע שאלך לשנות את העולם?

מדוע אוציא ראשי מהחלון

כשאני יכול לחזור ולהמשיך לישון?

אחרים סובלים וצרתם קשה

אני צועד גאה ובלי בושה

אל מקום העבודה, אל הכסף, אל עצמי

עוד יהיו אחרים שיעשו זאת במקומי

אני עוצם רק עין, לשנייה כבר לא אכפת

היא רואה סבל ולא חוזרת להעיף מבט

אם יהיה לי קשה ועלי תיפול צרה

יבואו האחרים להושיט אלי עזרה

אני יושב לי על כיסא, למה להתאמץ?

אולי מדי פעם מבטי שעמום אני נועץ

באלה שיוצאים כל הזמן אל הרחובות

עוד לא איבדתם את התקוות?

יש משחק כדורגל או יש מכון איפור

ורק עשיתי פן והדי וי די שבור

אז למה לי לצאת לתמוך באחרים

הרי בלעדי הם לבטח מסתדרים

אני אשב כאן לסדר את ענייני

והם ישנו את העולם שיהיה לי גם כדאי

ועוד בסוף אוכל לשיר בלי די

בגללי, רק בגללי, עם ישראל חי

והבה נגילה, הבה נגילה, הבה נגילה ונשמחה.

(אל תהיו מפגרים).