לילה טוב.
דווקא כאן, בארצות הברית הקרה, גיליתי את הפלא הזה הנקרא בלוג. וכך, בשעת לילה, בטרם אצא לי לתור את מיטב מועדוני העיר, פותח אנוכי בלוג.
רק על עצמי לספר ידעתי.
אני נמצא בתכנית חילופי סטודנטים בארצות הברית. החיים פה מאוד שונים, לטוב ולרע. הלימודים קשים אך מעניינים (עוד על הנושא הזה בהמשך), והגעגועים לארץ קשים למדי.
לא זה הוא הפוסט אשר בו אשפוך את סיפור רכבת ההרים (או השדים, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים) של חיי. בתור טיזר אומר שחיי הכילו מספר אירועים אשר המזל הטהור שיחק בהם תפקיד חשוב. אירועים אלו לקחו אותי ממצב של בחור רגיל וסטנדרטי למקומות מדהימים, כמו זה אשר בו אני כותב שורות אלו.
אני לא רוצה לכתוב יותר מדי על עצמי (וזה קשה, אני אוהב תשומת לב), אז אספר סיפור קטן שנתקלתי בו באחד הקורסים שאני לוקח כאן. זהו ללא ספק הקורס המעניין ביותר שלקחתי בחיי.
לפני מספר שנים, בארץ רחוקה (בריטניה), הייתה חברה שייצרה שימורי תמנונים. כן. שימורי תמנונים. כיאה לחברה מסחרית נורמלית אשר מונעת ע"י רווחים ולא, נאמר, רווחת הציבור או לחילופין רווחת התמנונים, החזיקה החברה את תמנוניה (בטרם נקטלו ונדחסו לפחיות קטנות וכסופות) בתנאים לא תנאים. בא ארגון זכויות החיות הבריטי וטען, ברוב חוצפתו, שהחברה גורמת לתמנונים כאב, ושעליה לשנות את צורת גידול התמנונים, ומייד.
Aha!
בשלב זה קרה דבר די מעניין (לדעתי לפחות). החברה ביקשה שיעזבו אותה בשקט, פשוט מכיוון שתמנונים לא חשים כאב. ואם מישהו חושב שתמנונים חשים כאב, שיוכיח.
המממ... שאלה טובה, לא?
האירוע הזה פתח דיון פילוסופי עולמי לגבי מה זה כאב, איך אפשר לבדוק האם חיה מסוימת חשה כאב וכו'...
יבוא אדם פשוט (כמוני) ויאמר – בואו ניקח מקל קטן ונציק לתמנון, נראה אם הוא בורח כשאני דוקר אותו עם המקל. אם כן – זה כנראה בגלל שכואב לו.
אדם זה, כלל הנראה, אינו מכיר את קופי ה-רסוס. הזכרים במין הקופים המשונה הזה, כמו בכל מין עלי-אדמות, רבים על הנקבות. במהלך הקרב העקוב מדם, קורה לעתים שנתלש אשך כלשהו לאחד המתמודדים (לפעמים הימני, לפעמים השמאלי ולעתים נדירות האמצעי). בר המזל אשר איבד אשך אינו מראה כל סימנים של כאב, ממשיך בקרב, ואם ניצח, עוד באותו הערב מקיים הבחור יחסי מין עם הנקבה אשר חפץ ביקרה.
השאלה המתבקשת היא: האם כואב לו כשהוא מאבד אשך?
נראה שלא, אבל איך יודעים?
אז מה זה כאב בעצם?
זהו פילוסופיה להיום, מקווה שלא סבלתם יותר מדי.
שיהיה לכם יום נפלא,
geebor
נ.ב. - מי שיידע על שם מי אני קרוי יזכה בברווז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
