[יש לי רק עוד יומיים לכתוב, אנא קבלו בהבנה את הפגזת הפוסטים]
אני אוהב מוזיקה, כמו הרבה אנשים. נכון, אני מעדיף שווארמה, אבל אם מתעלמים מהעובדה הזו אפשר להגיד שמוזיקה היא אחד הדברים המשמעותיים בחיי (הרבה לפני אהבה, בריאות, וכו'...). היום שמתי לעצמי שיר שעשה לי עור ברווזתול. הייתה לי צמרמורת. וכמעט דמעות בעיניים. לא הופתעתי, השיר הזה תמיד עושה לי את זה. ושלא תבינו לא נכון. אני גבר שבגברים. קשוח כמו עטלף וחזק כמו ינשוף. אבל השיר הזה...
הפוסט הזה מוקדש לדוקטור נינה סימון - הזמרת עם הקול השבור. הכוהנת הגדולה של הסול. אחת הזמרות הגדולות שנולדו אי פעם, אחת משלושת הדיוות הגדולות של המוזיקה השחורה (ביחד עם בילי הולידיי ואלה פיצג'רלד) ובעלת תואר דוקטור של כבוד למוזיקה והומניות. זמרת מחאה אמיתית, כשעוד היה על מה למחות. נינה כתבה שירים, אך בעיקר הייתה ידועה בקול שלה. איזו זמרת.
השיר ששבר אותי נקרא Strange Fruit. אני מביא פה תרגום, מקווה שלא הרסתי:
עצים דרומיים ועליהם פירות מוזרים
דם על העלים, דם על השורשים
גופות שחורות מתנדנדות ברוח הדרומית
פרות מוזרים תלויים מעצי הצפצפה
הסצינה הפסטורלית של הדרום האבירי
העיניים הבולטות האלו, הפה המעוות
ריח עצי מגנוליה נקי ומתוק
ופתאום ריח של בשר שרוף
הנה פרי
בשביל העורבים לנקר,
בשביל הגשם לאסוף,
בשביל הרוח לבלוע,
בשביל השמש להרקיב,
בשביל העלים להפיל
הנה יבול מר ומוזר
סליחה מראש על ההסבר שהולך לבוא עכשיו (בפני מי מכם שהפנימו את משמעות השיר), אבל אני מניח שמה שאני לא הבנתי גם אחרים לא יבינו (הנחה שבד"כ מתגלה כשגויה, אני מבין לאט מאוד). השיר נכתב ב-1939, בתקופה בה זכויות השחורים בארה"ב עדיין לא יוצבו. בדרום הגזעני, מולדת הקו-קלאס-קלאן, המצב היה גרוע ברמה בלתי נתפסת. הקלאן היו נוהגים לתפוס שחורים, סתם ככה, להרוג אותם, ולתלות אותם על עצים. השיר מספר על העולם ההוא דרך עינייה של ילדה המנסה להבין מה הם הפירות המוזרים האלו על העצים. מצמרר.
נינה מפורסמת בזכות חידושים לשירים ידועים שתמיד הוסיפו משהו יוצא דופן למקור. יוצרים התגאו שנינה שרה את השירים שלהם - מליאונרד כוהן ועד הבי-ג'יס. השיר הכי מפורסם שלה, אולי השיר היחיד שמזוהה איתה לחלוטין, הוא I Put a Spell on You. גם השיר Strange Fruit הוא לא שלה במקור אלא של בילי הולידיי. עוד שירים מומלצים:
Here comes the sun
Ne me quitte pas
House of the rising sun
Don't let me be misunderstood
נינה מתה באפריל, בגיל 70. הפסד אדיר לעולם המוזיקה.
[כמה זה היה משעמם? תנו לי את האמת... שאני אדע לא לכתוב כאלו]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
