היא באה לחודשיים
תמימה ומפתה
הסתכלה לי בעיניים
ניצוצות ולהבה.
תוך זמן קצר ידעתי
היא שונה מאחרות
וכשאליה באתי
היא עמדה בציפיות.
חסרת ניסיון
קצת חוששת להתמסר
אך לפעמים זה יתרון
אני לא ממהר.
היא שינתה את חיי
הכל פתאום זורם
מביטה היא בפני
ואני - רק משתומם.
אוהב להיות בתוכה
רכה ומקבלת
אף פעם לא בוכה
רק שקטה ומסתכלת.
היא אוהבת אותי
אין לי שום ספק
רוצה להיות איתי
ויא-אללה, איזה הספק.
עם מנוע כזה
וחלונות חשמל
ההייתי כהוזה?
האם היא שם בכלל?
מחכה לי בחניון
רק לעוד חודשיים
רק שלא יקחו ת'רישיון
ואחזור לאופניים.
אחריה מה יבוא?
רק השם יודע
מאזדה, סיטרואן, פז'ו
לא אני קובע.
החזיקו אצבעות
שהבאה בתור תהיה
לפחות טובה כמו זאת
ואם לא - אני תוהה..
האם ישוב אותו האושר
השוטף אותי כיום
או שמא אשאר בחוסר
של אהבה וחום.
אני תקווה שיום יבוא
והיא תשוב אלי
תחזור היישר לפה
ותעשה נעים באשכיי.
[ניסיון ראשון בכתיבת שירה. איך היה?]