לפני הצבא נסעתי עם ארבעה חברים לטיול בלונדון ואמסטרדם (שם החלה אהבתי לפורנו). רצה הגורל והנסיכה די נפטרה יום לפני הגיענו לבירת האימפריה הבריטית (למי שלא זוכר - האהבלה התנגשה בקיר). ביומנו השני צבענו את שיערנו, כל אחד לצבע אחר. אני הייתי סגול, ובנוסף היו שם אדום, כחול, ירוק ושחור סיני. בדרך חזרה מהמספרה למלון נסענו לנו בסאב-וויי. שניים מול שלושה בקרון רכבת צפוף, להלן הפרוטוקול (שוב תזכורת - סגול הוא אני):
סגול: "וואלה, איזה באסה שדיאנה מתה. אני ממש על סף דמעות. כמו אחרי פרק של קרובים קרובים."
אדום: "כן, ממש עצוב"
ירוק: "עצוב כמו פורים"
אדום: "הבריטים המפגרים האלו, תראו אותם, כאילו כלום"
סגול: "אתם יודעים מה הדבר האחרון שעבר לנסיכה דיאנה בראש?"
שחור סיני: "נו, נו, מכירים את הבדיחה אבל תביא כבר את הפאנץ' ליין"
סגול: "הקרבורטור!"
[כולם מתפוצצים מצחוק 
]
סגול: "או שזה היה הרדיאטור, אני לא-" [משתתק]
[כל קרון הרכבת בשקט מוחלט, בוהים בנו בתדהמה. פתאום אני מבין שהרבה מהמלים שהשתמשתי בהן היו בינלאומיות. דגש על "דיאנה", "פאנץ' ליין" ו-"קרבורטור". הצחוק כנראה לא הוסיף. אופס 
]
שחור סיני: "נראה לי שמעכשיו נכנה אותה תה עם נענע, מה דעתכם?"
סגול: "אתם יודעים מה הדבר האחרון שעבר לתה עם נענע בראש?"
שחור סיני: "יא דביל"
סגול: "המאייד!"
ירוק: "הא?"
סגול: "נו, ככה אומרים בעברית קרבורטור, מה שעבר לנסיכה דיאנה בראש!"
[החבר'ה צוחקים. הקרון משתתק בתדהמה, שוב. הבריטים מצקצקים בלשונם. צקצק, צקצק. קראפ, שוב עשיתי את זה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
