רכבת השדים הפרטית שלי - הבלוג של geebor

ההומור שלי מקולקל. לפעמים הוא ברור ולפעמים לא, ובדרך כלל פרשנות הקורא היא היא הנותנת לו את משמעותו. הכתיבה שלי הומוריסטית (אולי לא מצחיקה, אך הומוריסטית). הסיפורים שאני כותב אכן התרחשו במציאות, אך לעתים אני מתבל אותם במעט פנטזייה. העידכונים השוטפים, לעומת זאת (בליינד דייט כזה או אחר) מתובלים בהרבה יותר פנטזייה. מה לעשות, אני אוהב לצחוק על עצמי. פעם, אם מישהו היה מסתלבט עלי (בין אם ברצינות ובין אם בצחוק) הייתי מתגונן או נעלב. חבר טוב לימד אותי שהיכולת לצחוק על עצמך היא אחת התכונות אשר נמצאות בבסיס בטחונו העצמי של אדם. הוא ציטט לי משפט מהאוטוביוגרפיה של רומאן גארי, משפט המלווה אותו כל יום בחייו (אני כנראה טועה במלים אך המסר הוא אותו מסר): "אם התבדחות על חשבוני משמחת את הסובבים אותי - הרווחתי."

מאז מלווה המשפט הזה גם אותי. אני תמיד אהיה הראשון לצחוק על עצמי בכל כישלון. אם טעיתי ומישהו הפנה את תשומת לבי לטעות - אודה בה מייד, אציין שאני דביל ואודה לאותו מישהו חד עין או שכל. תכונה זו עזרה לי לשרוד הצלחות מהצלחות שונות. אני היום האדם עם הציונים הגבוהים ביותר בפקולטה, ובכיף. הסיבה שלא שונאים אותי על כך היא שכשאני לא יודע משהו אני פשוט שואל.

אני תמיד טוען שיש בי שחצנות אך אין בי התנשאות. שחצנות, בראייתי, מתבטאת באדם אשר חושב שהוא טוב. התנשאות, בראייתי, מתבטאת באדם אשר חושב שהוא יותר טוב מאחרים. אני לא יותר טוב מאחרים. יש לי הרבה חברים שהם יותר טובים ממני בתחומים רבים. ללא קשר לכך, אני טוב. Damn Good.

השילוב של הכיף בלצחוק על עצמי עם השחצנות אשר תוארה לעיל מייצר מצב בו אני אספר בכיף סיפור בו בחורה אמרה שאני מכוער מדי בשבילה ומסריח בנוסף, ושיש לי זין קטן. אם צחקתם, אני שמח.

אך בואו נבהיר דבר אחד - אני חתיך, מריח כמו שושנים ויש לי זרג שלא היה מבייש אצן גנאי! (כל הבחורות אשר יודעות את הגודל האמיתי של הזרג שלי - נא לא להגיב)

תודה רבה.

[הפוסט נקרא מיטת מים מכיוון שכאשר התחלתי לכתוב התכוננתי לספר סיפור שמיטת מים ממלאת בו חלק משמעותי. ההקדמה שכתבתי הפכה לפוסט שלם, ומיטת המים... תיאלצו להישאר במתח בינתיים... (יצא לי גם חרוז וגם תפוז!)]