טנגו אחר

ובערבות האלה בין הצוקים השוממים והרוחות העזות הנושבות מערבלות תדיר גרגירי חול דוקרני, חיו פעם ציידים, תרבות קדומה, מהקדומות בעולם... האנשים הלבנים הראשונים, כנראה באו מהאיזור הזה  ( ולכן האנתרפולוגים קוראים לגזע הלבן , הגזע הקווקזי).

כשעה  נסיעה דרומית לבירה באקו ליד העיירה קובוסטאן, יש אתר ציורי מערות , שבו כמות הציורים מהתקופה הפרהיסטורית , הגדולה בעולם. כ-6200 ציורים . ציידים שחיו באיזור לפני שלושים עד ארבעים וחמש אלף שנה והשאירו לנו מזכרת אילמת לחיי היום ביום באותה תקופה, שבה היו הים הכספי והים השחור מחוברים ובערבות, שהיום הן מדבר, היה נוף אחר לחלוטין.

ארץ מוזרה, ערץ הערבה המדברית הזו. ריח מוזר באויר, ריחות גפרית. פעם לפני  מליוני שנים היו באיזור יערות נרחבים והיום הפכו העצים לשמן שחור לנפט . באזרביג'אן הנפט נמצא ממש קרוב, כמעט על פני האדמה...

ויש מקום אחד שבו ענני הגאז פורצים מעלה מעלה, בין מיים ובוץ ובונים להם הרים וולקנים קטנים.

גבעות קטנות של בוץ שרוחשות  להן כל העת בביעבוע. ריח גפרית באויר והגאזים עולים מתוך הבוץ בקולות  מוזרים, "גלוק . גלוק.. "  משהקת לה מגהקת מפלצת מיסתורית הנמצאת במעבה האדמה. להרף עיין נוצרת בועה של בוץ ואז משתחרר הגאז לאויר....

והכל מסביב רווי בשמן המוזר. האדמה ממש רוויה בנפט. פעם עוד היו באיזור מצפון לבאקו, הרים רבים שבערו באש תמיד, כאבוקות... ונוסעים שעברו במקום בימי קדם סיפרו עליהם.  ביניהם הרודוטוס, הנוסע היווני מהמאה החמישית לפנה"ס  שסיפר על ארץ עובדי האש ומרקו פולו שביקר שם  ב-1271  ואשר תיאר את הארץ המוזרה הזו,  שקרא לה זוארוז'ניה ( בתקופה ההיא שלטו  מלכי  גיאורגיה גם  על איזור באקו) . ארץ שבה  הרים הבוערים באש שאינה כבית לעולם...

אפילו בסין הרחוקה סיפרו אגדות על ארץ מיסתורית במערב הרחוק מעבר להרים, בה ישנים דרקונים איומים במעבה האדמה, פוערים את לועם אל מול השמיים האינסופים ויורים אל על רשפים של אש.

היום כמעט ולא נותרו אבוקות  כאלה של הרים הבוערים באש... קידוחי הנפט הרבים שהיו באיזור החל מ-1860 הורידו את מפלס הגאז והנפט והיום נותר רק הר אחד שעדיין בוער:

יאנה דאג - ההר הבוער ( באזרית - טורקית)

ומול הלהבות, שולחנות וכסאות ואנשים באים לשתות כוס תה ולאכול דברי מתיקה, ויש אומרים שהלהבות האלה מביאות מזל ומעוררות את האהבה

בימי קדם עבדו האנשים בצפון פרס והאיזור שהוא היום אזרביג'אן את האש. במאה השביעית לפני הספירה נוצרה באיזור דת הזורואסטריזם. דתו של זרטוסטרה. שהייתה דתם של הפרסים ושל הממלכה הסאסאנית . דת של ניגודים. לא אל אחד אלא שניים: אהורה מאזדה הטוב ואהרימן הרע. דת דואליות של טוב ורע אבל גם רע שהוא טוב. ניגודים מתחלפים והנפש המבקשת למצוא לה מזור וישועה נצרפת באש בפולחנים של רז מיסתורי.  במאה השביעית עם הכיבוש הערבי והשלטתה של דת האיסלאם  נותרו באיזור רק כיסים בודדים של מאמינים ומרכזה של הדת עבר להודו לאיזור בומבי, שם היא קיימת עד היום. זובין מטה המנצח הידוע נמנה על משפחה של בני הדת הזו , הפרסים של הודו, שאינם קוברים את המתים אלא מניחים את גופתם על סלע כדי שתהיה מאכל לנשרים....כמו פרומתאוס היווני שגילה את סוד האש לאנשים . על כן נענש על ידי האלים  וניקשר לסלע  בארץ האש המיסתורית במזרח,  ונשרים מנקרים בכבדו.

 במאה השבע  עשרה הקימו סוחרים פרסים הודים שהגיעו  בשיירות לאיזור , מקדש של אש... מקדש של אש מהבודדים  שעדיין קיימים בעולם של דת זרטוסטרה....  המקדש נמצא בעיירה סורחאני מצפון לבאקו... מסביב למקדש  נבנה חאן ( פונדק שיירות) חצר מרובעת ומסביב לה חדרי שינה וגם חדרי פולחן ואורוות לגמלים ולסוסים.... עד 1883 עוד בערה במקדש אש אמיתית שיצאה מבטן האדמה ואז כבתה האש. היום משמש האתר כמוזיאון ואבוקת האש במקדש, שגם היום בוערת תמיד, ניזונה מצינור של חברת הגאז האזרית.

 שם במדבריות ליד באקו החלו להפיק פעם ראשונה בעולם את הנפט בדרך תעשייתית מודרנית.

החל מ-1860 ובסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה עשרים, הייתה באקו בירת הנפט העולמית

יותר מחמישים אחוז מהנפט בעולם הופק שם....  האדמות בחצי האי אבשרון שמצפון לבאקו הן האדמות המזוהמות בעולם. לאורך מרחבים שמשתרעים עד אינסוף, אפשר לראות מגדלי קידוח נטושים ושוממים, אבל עדיין, פה ושם אפשר לראות בארות קידוח שעדיין פועלות... חרגולים קטנים כחולים המתרוממים ויורדים ומעלים את זרם הזהב השחור מעלה מעלה.. מחזה מדהים ומטריד משהו..  כי מגדלי הקידוח נמצאים לפעמים כמעט בתוך בתי העיר ממש.

היום רוב הנפט מופק הרחק משם  בתוך הים הכספי  באסדות קידוח כאלה...

ועוד צילומים רבים צילמתי בארץ המרתקת הזו ועוד אספר על העיר באקו, העיר האירופית המערבית במעמקי מרכזי אסיה ועל בום הנפט שהיה בה ובתי המידות המפוארים שלה ,וגם אספר על היהודים ההררים שאורגים את שטיחיהם למרגלות הרי הקווקז ועל ערים עתיקות נשכחות בין הפסגות המושלגות והיערות.....

על כל אלה בפוסטים הבאים...

וזהו פוסט ההמשך שכתבתי על העיר באקו: בין מזרח ומערב, העיר בה נושבות רוחות תמיד...

ואת הפוסט  על אזרביג'אן הזה שבו אני מספר על חאן שיירות עתיק, ויש בו שיר על כח ועוצמה ופרשים מונגולים. אותו אני אוהב במיוחד...

ו