טנגו אחר

 אולי הגעתם לכאן כי מערכת ישראבלוג המליצה על הפוסט הזה, אבל אני ממליץ לכל מי שהגיע דווקא לפה, להציץ גם בפוסט שלאחריו שבו יש את התמונות המרהיבות ביותר שצלמתי בהרי הקווקז וגם הרבה יותר תחושה של מיסתורין

זהו הקישור לפוסט הבא, עם התמונות היפות ביותר  על  הרי הקווקז הנישאים, ערים עתיקות, הרים מיסתורים בצבעי שלכת , וזמן שעמד מלכת

צפונית לעיר הבירה באקו, לרגלי הרי הקווקז, לא רחוק מהגבול הרוסי. נמצאת העיר Gouba

הדרך רצופה מהמורות והמכונית מקטרעת בין דרכי עפר וכבישים הנמצאים בסלילה. אזרביג'אן נמצאת בבום כלכלי ובכל מקום סוללים ובונים.

הנה מסגד עתיק הנמצא בדרך לגובה, מקום קבורתו של איש קדוש שחי פה פעם.

 העיר גובה היא עיר גדולה יחסית, כמאה אלף תושבים.  זו העיר שבה גרים היהודים ההררים שמרוכזים בשכונה מיוחדת,  עיירה  שהיא עיירה עצמאית  למעשה, ונמצאת מעבר לנהר...(הבתים שבחזית התמונה)  לעיירה קוראים קראסניה סלובודה . לפני העליות הגדולות מברה"מ ומחבר העמים. היו בעיירה כ-10000 יהודים. רבים עלו ארצה אבל עדיין מתגוררים בה כ-6000 יהודים המהוים כ-90% מתושבי העיירה.

היהודים בני המקום. נראים אזרים לכל דבר.... והם בני קבוצה גדולה יותר שנקראת היהודים ההררים או יהודי הקווקז, מעבר לגבול, בדרומה של רוסיה, בדאגאסטן, יש כ-15000 יהודים נוספים. ואחרים נמצאים במוסקבה, בישראל ובארה"ב. סך הכל יש בעולם כ-200 עד 230 אלף יהודים הררים קווקזים. קבוצה אתנית מיוחדת ביותר של פי המסורת שלה, היא הגיעה לקווקז אחרי חורבן הבית הראשון. במאה השמינית לפנה"ס.

היהודים ההררים מדברים שפה מיוחדת, שפת הג'והור, שפה יהודית פרסית, טאטית המעורבת במילים עבריות וטורקיות.

שפה שהיא שונה מהשפה המדוברת באזרביג'אן ודאגסטאן שהיא שפה טורקית.

היהודים של גובה עשירים מאוד יחסית... רבים מהם גרים במוסקבה שם הם עובדים כסוחרים ( וחלקם, כך אומרים גם קשורים למאפיה האזרית)  כמה אוליגרכים במוסקבה הם בני העדה. בחגי ישראל, בימים הנוראים בפסח ובתשעה באב חוזרים רבים מבני העדה לגובה כדי לחגוג עם משפחותיהם, ומדוע תשעה באב דווקא? בגלל שעל פי המסורות של בני העדה תשעה באב, יום חורבן המקדש הוא היום שמציין את המאורע שבעקבותיו הגיעו לקווקז.

לעיר גובה עצמה לשכונה שבה הם מתגוררים היום, הגיעו היהודים ההררים לפני כ-280 שנה בעקבות מכתב חסות שנתן להם החאן של גובה שהזמין אותם לפתח את חיי המסחר בעיר.

כך נראים בתי העיירה שני רחובות ארוכים מהם מתפצלים סמטאות. בתי מידות בסגנון הקווקזי האופייני. של גגונים ומרזבים מפח המעוצבים בפיתוחים וסלסולים.

בעיירה יש עדיין 11 בתי כנסת פעילים.  בתקופה הסובייטית היה רק בית כנסת פעיל קטן אחד. בית הכנסת המרכזי, הקיים מזה 120 שנה, הפך בתקופה זו לבית חרושת אבל בשנים האחרונות הוא שוקם בעזרת תרומות של עשירי העדה ממוסקבה ותרומות של ארגונים יהודים מארה"ב.

הנה בית הכנסת מבפנים. האיש שבתמונה הוא יהושע. מי שליווה אותי במהלך הביקור בגובה. מנהל בית הספר הציבורי בעיירה, מורה למתמתיקה וגם סוחר שטיחים ממולח.. בני העיירה היהודים אורגים את שטיחיהם בעצמם ושטיחי גובה בסגנונם המיוחד מפורסמים מאוד.

 וזהו בית הכנסת הגדול האחר בעיירה שבו מתקיימות תפילות פעמיים ביום. מנחה וערבית. בשבת מלא בית הכנסת עד אפס מקום ..

 וזהו בית המדרש.

  והנה כמה תמונות של נשים, מבנות הקהילה..

 הנה אישה זקנה המחזיקה בלוח שנה עברי.

והנה עוד כמה נשים היושבות ליד פתח ביתן.

  רוב תלמידי בית הספר הצבורי הם יהודים. על פי החוק האזרי מיעוטים יכולים לשלב בתכנית הלמודים את שפתם והשפה שנבחרה על ידי הנהלת בית הספר, כך הסביר לי יהושוע, לא הייתה שפת היהודים ההררים הג'והור, אלא השפה העברית.

 שעורי העברית . בית הספר נתמך על ידי הג'ויינט והסוכנות היהודית.

במהלך שהותי בעיר באקו ראיתי בתי ספר רבים אבל  רק בבית הספר בעיירה קראסניה סלובודה היהודית ראיתי משהו שכמוהו אפשר לראות רק בישראל. קיר הנצחה לנופלים עם תמונות תלמידי בית הספר שנהרגו במלחמה. באזרביג'אן המלחמה הייתה כנגד הארמנים בין השנים 1991-1994  בחבל נגורנו קארבאך ( אזרביג'אן הפסידה במלחמה ואיבדה את החבל)  בקיר ההנצחה כארבעים שמות ורוב רובם יהודים.

הנה תמונה של כיתת למודי העברית. לצד הלוח עם אותיות האלף בית תמונה של נשיא אזרביג'אן  הנוכחי אילהאם עליאב  ( שנבחר שוב לנשיאות לפני כשבועיים) ואביו היידר עליאב " אבי האומה".

 וכך נראים התלמידים בכיתה

מעל העיר גובה כבר נמצאים הרי הקווקז הנישאים.

והנוף שם ממש דומה להרי האלפים.

היה יום סתיו יפה. העצים היו בשלכת והשמיים היו כחולים. ישבנו עם כמה מבני העדה לאכול שישליק  בין העצים.

הפוסטים הקודמים על אזרביג'אן והקווקז:

בין מזרח למערב - באקו, העיר בה נושבות רוחות תמיד, פוסט מצולם מאזרביג'אן

נפש עורגת לרז, ניצרפת באש, וההר הבוער כאבוקה, דרקונים - אזרביג'אן

אזרביג'אן - עדר פרשים עם קסדת זהב - הנער

הבישוף קפיקיאן מירושלים, ותמונות מארמניה המושלגת

ליל סילבסטר עיר זרה מהאגדות - רשמים מגיאורגיה