היום יום העצמאות... מדינת ישראל נולדה ב-1948... ששת אלפים ישראלים נהרגו במלחמת השחרור ועוד אלפים רבים של פלשתינאים. מדינת ישראל קמה... כל כך הרבה דרמות.... ומה היה בשאר העולם? 1948 שנה שמחה... ארה"ב , אמריקה, המקום היפה והמאושר ביותר בעולם... כל העולם מעריץ את אמריקה ( אפילו הצרפתים עוד לא התחילו לשנוא בבוז את האמריקאים עדיין, לא לסלוח להם על שהם אלה שהצילו אותם מהנאצים, בפריז מתקבצים נגני ג'אז מאמריקה ושם נולד מתגבש אצלם סגנון הג'אז החדש הבי פופ)..
יש לי מצב רוח טוב היום ולא רוצה לחשוב על מלחמות ועל המקום המסובך הזה שבו אנו גרים....
הנה קטע נפלא שמצאתי ביו טיוב... חלק מסרט נהדר A song is born , מ-1948, השנה שבה קמה מדינת ישראל. סרט של הבמאי הווארד הוקס, עם המון המון מוסיקה מעולה. פשוט מדהים איך התקבצו בסרט הזה כל כך הרבה מגדולי הג'אז מנגנ: לואיס ארמסטרונג, ליונל המפטון, בני גודמן, טומי דורסי, צ'רלי ברנט, מל פאוול, לואיס בלסון , רביעית הגולדן גייט ועוד ועוד ועוד ובראשם דני קיי הנפלא ( שוב חוזרות לי המלחמות שלנו לתודעה כי בבית קי בנהריה, שהיתי שבועות רבים בעת שהחלמתי מפציעתי במהלך שירותי הצבאי במובלעת הסורית בגולן ב-1974) .
את בוקר יום העצמאות ביליתי בצפיה ביו טיוב ב-13 קטעים שמרכיבים את הסרט הנפלא הזה.
עלילת הסרט מטופשת למדי... דני קי הוא פרופסור למוסיקה מנותק מהמציאות שמנהל מכון מחקר לתולדות המוסיקה שם הוא גר עם עוד כשבעה מוסיקאים תמהונים כמוהו וביניהם נגן קלרניט של מוסיקה קלאסית שקורא בדיוק ספר ,שנגן קלרינט אחר, בני גודמן, כתב על הג'אז ומי שמשחק את דמותו בסרט הוא כמובן בני גודמן עצמו וכדי שלא יהיה דומה ממש לבני גודמן ,הדביקו לו שפם.
שני מנקי חלונות שחורים מספרים לחבורה יום אחד שיש מוסיקה אחרת שם בחוץ ( ויש שם קטע נפלא אחר של אילתור בפסנתר על מלודיה של גריג, מפר גינט ). הפרופסור יוצא לחפש את המוסיקה ההיא האחרת האמיתית בחוץ, מבקר במועדונים ואז מזמין את כל הנגנים להקליט קטע נפלא על תולדות הג'אז, בין המוסיקאים שהוא מזמין יש גם זמרת...וירגיניה מאיו, אהובתו של גנגסטר, ומכאן גם מתגלגל סיפור אהבה עם רעים וטובים ובסוף כמובן , הפי אנד....
בסרט יש כל כך הרבה קטעי מוסיקה נפלאים
הנאה מרוכזת.. איזה יופי כל נגני הג'אז האלה.. פעם הייתה מוסיקה טובה והנגנים שהיו מנגנים אותה היו שמחים שמחים....נהנו כל כך לנגן... ממש אפשר לראות את האור בעיניים שלהם..
כשאני רואה ושומע את המוסיקה ההיא לפני שישים ואחת שנה ( קצת יותר מבוגרת ממני) אני מרגיש שפעם העולם ,ובמיוחד ארצות הברית של אמריקה, היו מקומות שמחים בהרבה...
אז הנה אחד הקטעים מהסרט... תחילה זה כאלו שיעור בתולדות המוסיקה - איך נולד הג'אז, אבל חיש מהר זה הופך לג'אז סשן סוער ועליז.
נפלא נפלא
מקווה שגם אתם חושבים כך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
