http://www.youtube.com/watch?v=vUrVeRGo5IM&feature=related
ג'מבו, ג'מבו , ג'מבו בואנה, אקונה מאטטה... ג'מבו (שלום לך ) ברוך הבא.. אקונה מאטטה ( אין בעיות) קח את זה בקלות... תירקוד. תיהנה מהקצב... אקונה מאטטה... ריח הג'אקרנדה, אקונה מאטטה..וגם האהבה... אקונה מאטטה...
"ג'מבו ג'מבו, ג'מבו בואנה".... אחד השירים הכי פופולרים במזרח אפריקה... שיר בסוואהילית מקניה ששומעים בכל מקום...התיירים הלבנים לומדים אותו מהמדריך... שרים אותו יחד עם הנהג השחור של הג'יפ.. בערב בלודג' המפואר... אחרי הארוחה... המלצרים והטבחיות נכנסים לחדר האוכל בצעדי ריקוד, שרים אותו לתיירים השמחים שמוחאים כפיים בהתלהבות ... ליד הבריכה, על שפת הים... בשיעור אירובי במלון המפואר.. גם שם ירקדו אותו התיירים וכשהם פוגשים ילדים שחורים ועיניהם זבות מוגלה, "ג'מבו ג'מבו, גמבו בואנה", ישירו אותו כולם יחדיו...
בחנות המזכרות בלודג', בדיוטי פרי, מוכרים תקליט של ריקודי דיסקו כזה בסוואהילית...
"ג'מבו ספארי" קוראים לו... והשיר הראשון כמובן ... "ג'מבו גמבו, אקונה מאטטה".
איזה יופי אפריקה.... חיפשתי את השיר ביו טיוב... מצאתי אותו שוב ושוב במצגות של תיירים שמחים שחזרו מהספאריי... גרמנים לבנבנים. בריטיות בלודיניות סולידיות... והלודג'ים כל כך יפים... והגיפים מרווחים עם גג נפתח... וכשצריך פיפי עוצרים רק במקומות שבהם מותר לעשות פיפי, כי בתוך השמורה אוסר לצאת מהגיפ... ובתי השימוש יפים ובוהקים כמו בבית.. ולא חסר נייר טואלט.... יושבים בשולחנות הפיקניק תחת גגות של קש ואוכלים ארוחת צהריים מלאנצ' בוקס....
הייתי באפריקה, בטנזניה.... טיול בת מצווה עם הבת הקטנה שלי.... מישורי הסרנגטי, שמשתרעים עד מעבר לאופק, מזכירים את הפמפה הארגנטינאית. כר מרעה דשן ל- 2 מליון גנו וחצי מליון זברות,וצבאים ואימפלות והאריות שטורפים אותם ונשרים וצבועים שאוכלים את הנבלות... מכתש הנגורגורו... שמורת הטארינגרי שעדיין יש בה 4000 פילים. וכפרים של מסאים, ובושמנים שעוד צדים כמו בתקופת האבן. אריות ונשרים, נמרים, ברדלסים וקרנפים, היפופוטאמים ואימפלות, המון באבונים וקופים אחרים. ג'ירפות, צבועים, וציפורים בשלל צבעי הקשת.
היה כף.. ראינו המון חיות... אכלנו אוכל טוב בלודג'ים המפוארים וישנו במיטות רכות ומעלינו אפיריון מלמלה כדי שהיתושים לא יכנסו ולא נחלהחס וחלילה במלריה... הטבע אכן גרנדיוזי ורב הוד... והחיות בכל מקום... באחד הבקרים אפילו היה אריה ליד הבונגלו שלנו ו ושאגותיו היו ממש מפחידות....
ולילה אחד בלודג' בחושך, בשביל בדרך לבונגלו, התקרב אלינו פתאום, לי ולבת שלי.. דיקדיק קטן... מין במבי זעיר, שעיניו עצובות... כל חייו הוא מונוגמי הדיק דיק ואם בת זוגו מתה הוא ישאר ערירי עד סוף ימיו...
והבת שלי התרגשה כל כך.. והיא לא ידעה.. שהדיק דיק הזה... מזכיר לי משהו. פרידה קשה ... חוויה עצובה כל כך...
והנה שבועיים עברו...והטיול היפה הזה מתפוגג לו.....נשארו רק צילומים יפים... אני צילמתי 400 תמונות היא צילמה כמעט 1000 . והתמונות שלנו ? כמו התמונות של כולם... לא שונות מהמצגות שאפשר למצוא ביו טיוב....
אכן היינו ממש בטבע.. חווית בראשית...באמת מדהימה....
אבל, לא יודע, איפשהוא... מהפרספקטיבה של הזמן... יש לי תחושה שזה היה איזה טיול מפלסטיק.... שלא הייתי שם באפריקה ממש... כאלו הייתי באיזה סרט.... רק הסתכלתי בטבע המדהים הפראי הזה... דרך זכוכית.... ולא ממש הצלחתי לגעת באמת, ועכשיו נשארו למזכרת רק מסיכה אפריקאית יפה שכבר תלויה על קיר הסלון שלי והרבה הרבה תמונות....
ובפוסט הבא... עוד תמונות... של אפריקאים .. תמונות של שבטים אותנטים.... ממש ממש....
והנה לינק לפוסט אחר.. שנכתב ממש יום אחרי שחזרתי מטנזניה , פוסט על "כושים מאפריקה" שהופיעו בחיי פתאום כשהייתי בן 7.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
