טנגו אחר

כוסית אמריקאית  ב-mardi gras

הייתי בהרבה קרנבלים בחיי, רובם בברזיל אבל לאחר שנים, במבט לאחור, אני חושב שהקרנבל הכי הזוי היה דווקא הקרנבל בניו אורליאנס, ה-MARDI GRAS    אבל לא על הקרנבל רציתי לספר' אלא על משהו אחר שקרה לי באותו זמן.

הגעתי לניו אורליאנס בשעת לילה מאוחרת לאחר נסיעה ארוכה של יומיים מניו יורק באוטובוס גרייהאונד. איני זוכר דבר מאותה נסיעה, רק כרי דשא אינסופים ופרות רועות בשדות, כבישים מהירים אפורים שנמשכו הרחק אל האופק, מזנוני דרכים שנראים כמו בסרטים, עם קנקני קפה של פילטר ומלצריות עוטות סינור לבן שנראות כמו אמריקן פאי ונהגים שמתחלפים כל כמה שעות.  בקטע האחרון של הנסיעה ישב לידי בחור צעיר, בן גילי שצלע מעט והסתייע במקל. הבחור סיפר לי, שזה עתה השתחרר מחיל הים  האמריקאי בו שירת על נושאת מטוסים,לאחר שנפצע בתאונה.

הגענו  לניו אורליאנס ולא ידענו איפה לישון. חיפשנו בטרמינל שירות מידע לתיירים. תייר צרפתי צעיר עם תרמיל גב ענקי הצטרף אלינו כשהגענו לדלפק. הפקידה המנומנמת הפנתה אותנו למלון הולידי אין. היה נורא יקר אבל הפקידה הבהירה לנו, שיהיה קשה מאוד למצוא מלון במרדי גרא ובודאי בשעת לילה כה מאוחרת. החלטנו, שלושתנו – ולמרות שלא הכרנו זה את זה – לחלק חדר ללילה אחד.

לאחר שהשארנו את חפצינו במלון, יצאנו לרחובות. לא הכרנו ולכן איבדנו זה את זה במהירות.

היה לילה אבל הרחובות היו מלאים. במרפסות הרובע הצרפתי חשפו נשים את שדיהם לקול מיצהלות הגברים שלמטה שצעקו להם show your tits ואז השליכו לעברן לאות תודה, מחרוזות פלסטיק .

לקראת בוקר חזרתי עייף לחדרי. הבחור הצרפתי כבר ישן מכורבל במיטתו. האמריקאי עדיין לא הגיע. התפשטתי ונכנסתי גם אני למיטה. כמה דקות לאחר מכן הגיע גם האמריקאי אבל הוא לא היה לבד. בחורה צעירה נכנסה עימו לחדר.  לא יכולתי לראות אותה כי היה חושך והאמריקאי לא הדליק את האור . שניהם – כך היה נדמה לי – הסריחו מאלכוהול. ללא דברים נכנסו השניים למיטה. הבחור הצרפתי התעורר לפתע והתחיל למחות    במבטא צרפתי כבד:" איזה חוצפה, אתה לא לבד פה" האמריקאי השיב לו בלחש:" זה לא מה שאתה חושב, אסביר לכם בבוקר". ויתרנו לו, היינו עייפים, שיעשה מה שהוא רוצה...

התעוררתי בבוקר , מישהו הקיא בשירותים. כמה דקות לאחר מכן יצאה משם בחורה צעירה ערומה כמעט לגמרי, ולגופה רק גופיית טריקו ללא שרוולים. היה לה גוף מופלא,  פשוט מושלם, רזה, עם שדיים גדולים זקורים, רגליים חטובות ועור חלק אפרסקי. הערווה שלה היתה חשופה לחלוטין וסבך השערות שלה היה אפור משהו. הפנים שלה  - לעומת זאת – היו ממש בנאלים, פנים של בחורה צעירה ללא ייחוד, שיער קצר בלונדיני ושפתיים שהיו מעוותות משהו בהבעה של כעס.  הבחורה הסריחה מויסקי וקיללה ללא הפסק. בחיים לא שמעתי בחורה מקללת כך.  היה לה קול צרוד, גברי כמעט . ריח האלכוהול, זוית הפה המרירה, הקללות . היה קשה להאמין שהראש הזה שייך לגוף כל כך מלאכי, כל כך מושלם – " מי אתם ? הפטירה לעברנו בתמיהה? מה אני עושה פה?  איפה אני נמצאת?" הבחור האמריקאי מיהר להרגיע אותה – " לא עשינו לך כלום. מצאתי אותך ברחוב, השוטרים רצו לעצור אותך. לקחתי אותך לחדר שלי" ואז הוא נפנה לעברנו והסביר: " הייתי בדרך חזרה למלון ואז ראיתי ניידת וכמה שוטרים מתווכחים עם הבחורה הזו שקיללה וצעקה. השוטרים התעצבנו ורצו לעצור אותה ואז אמרתי להם שיעזבו אותה במנוחה. אחד השוטרים שאל אותי? אתה מכיר אותה? עניתי שכן, ואז הוא אמר, אם אתה מכיר אותה  אז קח  אותה מפה ומהר, אחרת נעצור אותה, אז לקחתי אותה אלי לחדר, אבל, אל תדאגי " - הוא פנה שוב אל הבחורה –    " לא עשיתי לך כלום, פשוט שכבנו לישון". "מה אכפת לי" ענתה הבחורה בביטול,       " מצידי , היית יכול לזיין אותי, כל דבר יותר טוב מאשר לילה בחדר מעצר."

הבחורה המשיכה במטר של גידופים  והמשיכה להסתובב בחדר כאריה עצבני בכלוב. מבלי לבקש רשות פתחה את המקרר , שלפה בקבוקון ויסקי קטן ושתתה אותו בלגימה אחת. " הבן זונה הזה, אם רק אתפוס אותו". ניסינו להרגיע אותה. " מה קרה לך? מי זה הבן זונה הזה? הבחורה המשיכה לקלל . מסתבר בכלל שהיו לה שתי אצבעות שבורות. לא הצלחנו להבין בדיוק מה קרה לה. כנראה שהייתה לה מריבה עם מישהו. אולי החבר שלה אולי סתם אלמוני שפגשה ברחוב. היה לה גם אוטו – כך היא אמרה – היא לא הייתה בכלל מניו אורליאנס והגיעה במיוחד למארדי גראס משיקגו אבל היא לא זכרה בכלל, איפה היא השאירה את האוטו וגם את המפתחות היא איבדה.  האצבעות השבורות שלה הכאיבו לה מאוד והיא המשיכה לקלל ללא הפסקה.

לאחר זמן מה היא נרגעה מעט. " אפשר אולי להתקשר מהטלפון?" מה יכולנו לענות לה? לא היה לנו  הרבה כסף, אבל יכולנו לסרב? הבחורה חייגה למרכזנית וביקשה לדבר עם מספר בשיקגו. ניתן היה להבין שהיא מדברת עם אביה. גם אותו היא קיללה אבל בתוך מטר הקללות, היא הצליחה לספר שהיא בניו אורילאנס , שהמכונית שלה אבדה ואין לה מושג היכן השאירה אותה, שיש לה שתי אצבעות שבורות והיא נמצאת במלון הולידי אין, ביחד  עם שלושה גברים שאינה יודעת מי הם.

עשר דקות לאחר מכן – בינתיים הבחורה כבר התלבשה -  נשמע צלצול בדלת החדר. כשפתחנו אותה ראינו שני גברים גבוהים, שיערם קצוץ קצוץ, כמו חיילי מארינס, עם מעיל גשם ארוך, ממש נראים כמו סוכנים של ה-FBI. ללא דברים , אפילו מבלי לשאול מי הם ומי שלח אותם,  יצאה הבחורה מהחדר ונעלמה יחד איתם  במסדרון .

אפילו תודה היא לא אמרה....