טנגו אחר

היום אני בהלך נפש של טנגו. זהו הטנגו שאני הכי אוהב . הוא מתאר קן אהבים בבואנוס איירס של שנות העשרים  ( השיר נכתב ב-1924), במרכז העיר ברחוב קורינטס מס' 348  עם כל הרהוט האופייני של התקופה. בימים ההם כאשר בואנוס איירס הייתה באמת, פריס של דרום אמריקה.

ואם לוחצים על הקישור  - הפתעה ( וגם המילים בספרדית)

רחוב קוריינטס 348, קומה שנייה, מעלית

ללא שוערים, ללא שכנים,

בפנים, קוקטיל ואהבה

דירת חדר, רהיטי מייפל

פסתר, שידה ושטיח

טלפון שייענה

גרמופון  מתייפח

שירי טנגו ישנים שמזכירים לי...

וחתול מפורצלאן

שאין סיכוי שיגרגר מילות אהבה

ואור רך מסביב

והוא כולו כישוף של אהבה

אור רך של נשיקות

אור רך ורק שנינו

ואור רך מסביב

צללים של בין ערביים

 הכל רך כקטיפה

האור הרך של האהבה

רק צלצל ללא פחד לרחוב  חונקאל אחד שתיים שתיים ארבע

לעת ערב תה ועוגיות

בלילה טנגו ואהבה

ביום ראשון מסיבות תה וריקודים

ובימי שני, אכזבה

הכל יש בקן האהבה שלנו

כריות וספות רכות

לא נחסר דבר

שטיחים רכים שלא ירעישו

ושולחן ערוך לאהבה