טנגו אחר

יצא לי וואנג אל השדות בבוקר יום סתיו. עזב את העיר המעטירה והלך מערבה לחפש את השמש. הלך כשהוא מפזם לו שיר עליז. צפורים צייצו, הרוח השיטה עננים תכולים, רשרשה בעלים. כך היה הולך ונהנה מיפי הטבע. נזכר בפסוק הטאואי העתיק "יפים מעשה הבריאה, תנני ואשתה כוסית של יין". עמד , שתה כוסית של יין ונרדם.

ובחלומו הוא נמלה ההולכת בטור נמלים ארוך. טור נמלים שעל גביהן גרגירי חיטה. " לאן הולכות אנו?" שאל נמלה אחת." הולכות אנו אל השמש"  " ומהי השמש?" " השמש היא ממגורת חיטים גדולה."

רעיון משונה . קשה להבין את  מחשבתן של נמלים אלה אך אין ספק שהן חרוצות, ולוואי וגם אני הייתי כמותן. מייד צמחו לו כנפיים והוא עף אל השמש. עף יום , יומיים והשמש, מטבע זהב זוהר, אינה מתקרבת.  אחרי שבוע נשרפו כנפיו והוא צנח מטה מטה ונפל אל תוך אגם.

התעורר ובטנו הומייה מרעב. לרגליו עברה שיירת נמלים.

אכן, טוב להיות חרוץ, חשב. פנה והלך לביתו.

שנה אחר כך עמד בבחינות הממלכתיות והתמנה למושל בננקינג.

אל השמש שוב לא ניסה להגיע, אך מידי פעם היה מסתכל עליה לעת שקיעה.

 http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=183122&blogcode=3836406