טנגו אחר

הראש שלי ריק היום ולמרות שיש לי בתכנון הרבה דברים לכתוב היום, לא מצליח למצוא את השקט הנפשי ואת ההשראה כדי לכתוב אותם .

בשיטוטי בעולם הבלוגים מצאתי בלוג נידח שכבר מזמן נסגר ובו שני שירים של המשורר הברזילאי הגדול קרלוס דרומונד דה אנדרה.  מצאו חן בעיני השירים האלה והחלטתי להעתייק ולפרסם כאן:

הריצפה היא מיטה קרלוס דרומונד דה אנדרדה הבשר עצוב לאחר החדירה. לאחר השישים-ותשע הבשר עצוב. זה חיספוסו של חול או תענוג? האם לא נותר עוד דבר לאחר רעד זה? רק לצפות לעוית נוספת, לתענוג נוסף כה עמוק למראית עין, אך כה רדוד בחישמולו של הרגע? כבר נמסה האורגזמה בזיכרון והנוזל הדביק מנוקז אט אט מחייךֳ. הריצפה היא מיטה לאהבה דחופה, אהבה שאינה מחכה כדי ללכת למיטה. על שטיח או על ריצפה קשה, אנשים יוצרים בין גוף ומשנהו קשר רטוב. וכדי לנוח מן האהבה, הולכים למיטה.

דלתו האחרת של התענוג קרלוס דרומונד דה אנדרדה דלתו האחרת של התענוג, דלת עליה דופקים ברכות, הזמנתה היא תענוג פצוע-אש ועם זאת, תענוג רב עוד יותר. האהבה אינה מושלמת אם אין יודעים דברים שרק האהבה יכולה להמציאם. היא מחפשת את המבוא הצר של החדרון מקום אליו האור אינו מגיע, ומגיע הלהט הבלתי נסבל, רעב נושך של הכרות באמצעות התענוג