טנגו אחר

טורפת הגברים

הלן היא אישה טורפת גברים. מכורה לגברים. בפעם האחרונה שפגשתי אותה לפני כתשע שנים, אני חושב שהיא כבר הספיקה לשכב עם כחמש מאות גברים, אם בכלל הייתה מסוגלת עדיין לאמוד את מספרם , נראה לי שכבר מזמן הפסיקה לספור.

הלן היא – או יותר מדוייק יהיה לומר הייתה, כי איבדנו קצת קשר בשנים האחרונות – אחת הידידות הקרובות ביותר שהיו  לי בעולם. נשמה אחות. אישה אינטלגנטית להפליא  - יש לה כנראה מנת משכל של 170 , רגישה, שנונה, משכילה ותרבותית וגם מכורה לסקס. אני חושב שהיום היא באמצע שנות החמישים שלה ואני מניח שהיא עדיין ממשיכה לצוד גברים, אני בספק אם היא השתנתה.

כאשר הכרתי אותה היא הייתה בראשית שנות השלושים שלה. הלן הייתה  צרפתיה וכל חייה גדלה בצילו של אב דומיננטי מבריק שעשה חייל בפוליטיקה הצרפתית ואף הגיע למישרה בכירה מאוד בממשלה.

כאשר הייתה בת עשרים וכדי להימלט מצלו של אביה, נישאה לגבר בלגי ועזבה את צרפת. בבלגיה סיימה בהצטיינות את לימודי הרפואה שלה ובגיל 25 התגרשה.  מאז היו בחייה שני צירים מרכזים: הקריירה שלה והזיונים. כאשר הכרתי אותה היא ניהלה אגף חשוב בנושאי בריאות בנציבות האיחוד האירופי ובשלב הזה של חייה – כך ספרה לי אחר כך –  היא הספיקה לשכב עם מאות גברים.

הכרתי את הלן בסופו של הטיול שלי בדרום אמריקה. נסיבות שאינן חשובות כרגע, הביאו אותי לחזור בטיסה מסאו פאולו לבריסל. לא הכרתי את בריסל, מעולם לא הייתי בה.  חשבתי לנחות בעיר, ללון בה לילה אחד ואחד כך להמשיך לפריס.. במטוס לידי ישבה בחורה נאה כבת שלושים. התחלנו לשוחח, היא הייתה נחמדה. אישה בלגית שסיימה טיול ביבשת של שישה חדשים.

לא הייתה ביננו ממש כימיה. חוטי השיחה נפרמו אט אט ובסופו של דבר התכנס כל אחד בתוך עצמו עד לסוף הטיסה.

כאשר עמדנו לנחות, שאלתי את הבלגית הצעירה אם תוכל להמליץ לי על מלון זול או אכסנית סטודנטים ללילה אחד, לפני שאמשיך לפריס. הבחורה חייכה ואמרה שהיא מתגוררת בבית גדול מאוד ואם ארצה אוכל ללון בביתה. הבטתי בה בפליאה. לא הייתה ביננו תקשורת ממש וקצת התפלאתי על ההזמנה. לא לא, השיבה לי הבחורה, אל תבין אותי לא נכון, אין לי כל כוונות נסתרות. יש לי חבר, שגר באנגליה והלילה הוא יבוא לפגוש אותי אבל הבית שלנו מאוד גדול. אני גרה עם שותפה וכל הזמן מתארחים אצלנו אנשים מכל העולם, אז גם אתה מוזמן.

אוקי, הסכמתי, מה יש לי להפסיד. כאשר יצאנו מהשדה המתינה לה החברה , השותפה לדירה.

לא ממש אישה יפה אבל היה לה חזה שופע מדהים והדרך בה התבוננה בי  הייתה ישירה ביותר, כאלו היא בודקת סחורה, הרגשתי מייד שהאשה הזו היא ציידת גברים.

בערב הגיע החבר של הבלגית מאנגליה. היה זה גבר הודי סיקי שעל ראשו, כמנהג הסיקים, טורבן. מסתבר שהם כבר היו חברים כמעט עשר שנים. הענינים לא ממש הסתדרו ביניהם ולכן החליטה הבלגית לקחת פסק זמן ולנסוע לדרום אמריקה. כאשר הגיע ההודי הוא התבונן בי בפליאה. החברה שלו קצת התקשתה להסביר לו מי אני.  נצא לאכול? רוצה לצאת עימנו לארוחת ערב? יצאנו לסעוד במסעדה הודית שהייתה ממש מול הבית.

הארוחה הייתה איומה. האוכל דווקא היה בסדר אבל המתח בין שני בני הזוג היה נורא הרגשתי כמו גלגל חמישי, מיותר לחלוטין., הרגשתי שאני יכול לחתוך   את המתח בין השניים  בסכין. לא הבנתי מה אני עושה שם, מדוע הוזמנתי לארוחה הזו. השניים דיברו ביניהם  בעויינות וכמעט שכחו מקיומי. לא ידעתי מה לעשות . אכלתי את ארוחת הטאלי והקשבתי לשניים שהתווכחו ביניהם. שני אנשים זרים, שאיני יודע עליהם דבר שקרעו את נשמתם בפני ושרטו זה את תודעתו של זה עד זוב דם. ייתכן שהיה לי תפקיד מסויים באותו ערב איני יודע, אבל לא הייתי  רוצה  לחזור  שוב על החוויה הזו.

כשחזרנו לבית עלו השניים לחדר השינה. הייתי עצבני, לא יכולתי ללכת לישון. הלן, השותפה צפתה לבדה בטלויזיה. רוצה שאכין לך כוס קפה? שאלה. כן בבקשה, אני נורא עצבני , זה לא היה כל כך פשוט לצאת עם שני אלה, מה קורה איתם בכלל? זה הכל סקס, היא עתה לי בחיוך, הם פשוט אוהבים להזדיין, כבר עשר שנים הם מזדיינים ולא יכולים להחליט אם כדאי להם להתחתן, המשפחה שלו שונאת אותה הם לא מוכנים לוותר לו, רק עם אישה הודית, סיקית, כמוהם , הם ירשו לו להתחתן והוא כבר נקרע שנים בינה ובין משפחתו וגם המרחק בין בריסל ללונדון לא בדיוק עוזר להם.

אז למה הם לא נפרדים? כי הם אוהבים להזדיין זה הכל, יש להם תשוקה חייתית שאף פעם לא נגמרת, הלוואי עלי כאלה זיונים ואני דווקא מזדיינת הרבה, אמרה לי הלן בחיוך.

נשארתי בבית של הלן והחברה שלה שלושה ימים. באותם ימים נכנסו ויצאו בו עשרות אנשים, צעירים בוהמים בלגים, הייתה שם הרבה מוסיקה, מריחואנה, שיחות מרתקות. הלן ואני שוחחנו שעות רבות. הרגשתי שיש ביננו ממש כימיה, היא הייתה כל כך שנונה ומתוחכמת. יום אחד שאל אותי ההודי? נו? הספקת  כבר להזדיין עם הלן? הבטתי בו בתדהמה, חשבתי שהוא קצת חצוף. לא, לא הזדיינו, למה אתה חושב שאני צריך להזדיין איתה? אל תיבהל לא התכוונתי לפגוע או להיות בוטה מידי אבל בבית הזה לא עושים עניין מזיונים והלן היא מזדיינת סדרתית . מתי שהיא יכולה ועם מי שהיא יכולה היא מזדיינת, זה השטיק שלה , אף אחד לא עושה מזה עניין.

למחרת נסעתי לפריס, גם הלן נסעה לפריס, נסענו באותה רכבת. כמה ימים לאחר מכן היא הייתה אמורה לנסוע לאפריקה לכמה שנים למשימה הומניטרית של האו'ם.

בדרך ברכבת, סיפרה לי הלן על חייה, על אביה הדורסני על נישואיה על גרושיה. הרגשתי שהיא מתחילה לחזר אחרי, לא הרגשתי ממש נוח. הלן סיפרה לי על חיי המין המטורפים שלה. אם עובר יום ואני לא מזדיינת אני ממש סובלת, אני כל הזמן צריכה  גברים .אמרה לי במבט מהורהר.

הרגשתי שהיא מאיימת עלי. באותה תקופה הייתי כבן 27 הלן הייתה בת .33 היה לי אמנם נסיון עם נשים, לא הייתי בתול אבל כאשר סיפרה לי הלן ,שכבר שכבה עם כשלוש מאות גברים, הרגשתי  לידה כמו גוזל חסר נסיון . הרגשתי שאני נמשך אליה אבל שהמשיכה היא בעיקר אינטלקטואלית ואם אני נמשך אליה מינית זה בעיקר בגלל הספור שלה, בגלל דרך חייה, ולא בגלל  שיש איזה קורים של אנרגיה ארוטית שעוברים ביננו. כנראה שהדרך הגלויה שבה דיברה על סקס ועל תאוותיה דווקא פגעה במתח האירוטי, במשחק העדין של משיכה ורמזים שגבר ואישה מנהלים ביניהם כאשר יש ביניהם דינמיקה של פיתוי. הרגשתי שהלן עושה בי מניפולציות שהיא מנסה לפתות אותי. הרגשתי שהיא כמו ערפד שוחר לטרף שמחפש דם צעיר. לא הייתי בטוח שאני ממש רוצה לשתף פעולה.

כאשר הגענו לפריס שאלה אותי הלן: יש לך איפה לישון? אם לא, אתה יכול לישון אצלי. בשלושת הימים הבאים, עד שאסע לאפריקה אהיה בבית של סבתא שלי, שלא נמצאת בפריס כרגע, אם אתה רוצה אתה יכול לישון ב-Cambre de bonne  שלנו. מה זה שמבר דה בון? זה החדר של המשרתת בקומה העליונה של הבנין, ככה בנו פעם בבתים הישנים.

הסכמתי, לא היה לי הרבה כסף וזה פתר לי בעיה מסויימת.. השמבר דה בון היה חדר צר בקומה השישית שבו היו כל חדרי המשרתות. בסוף המסדרון היה קיתון שירותים מצחין.

באותו ערב הייתה הלן עסוקה וגם אני כבר קבעתי פגישה עם חברים, למחרת הזמינה אותי הלן לארוחת בוקר. כאשר צלצלתי בדלת הדירה שבקומה השניה, פתחה לי אותה הלן בלבוש חושפני מעט ובחיוך מזמין. ארוחת הבוקר שהכינה לי הייתה נהדרת, קרואסונים פריכים, באגטים, גבינות משובחות, נקניקים. הרגשתי שזהו, הלן רוצה לפתות אותי, להכניס אותי למיטתה אבל לא שיתפתי פעולה, המשכתי להסס, לא זרמתי איתה כפי שהיא ציפתה. נשארתי בדירתה שלוש שעות, השיחה הייתה מרתקת אבל בסופה של אותה ארוחה נשארנו לבושים. לא קרה כלום.

מאוחר יותר הצטערתי. מה אפכת  היה לי, מה יכולתי להפסיד? איני יודע, אבל זה לא קרה, כנראה שהייתה לכך סיבה. אבל, לא נורא, חשבתי לי, בערב אבוא לבקר אותה והפעם אשתף פעולה.

כאשר חזרתי לבניין  ראיתי את המעלית הישנה שנראתה כמו כלוב מסולסל, עולה לאיטה. בתוך המעלית ראיתי את הלן מנשקת בתאווה גבר שחור, בנוי לתלפיות. הרגשתי צביטה של אכזבה, הבנתי שאחרתי את המועד והלן חיפשה לה מאהב אחר.

באותו ערב הלכתי למרכז פומבידו. לכיכר הבובורג, זכרתי את הכיכר, כפי שהייתה כמה שנים קודם לכן, כאשר המוזיאון רק נחנך. באותו זמן היו בכיכר עשרות מופעי רחוב אבל באותו ערב סגרירי של חודש אפריל, הייתה הכיכר ריקה כמעט. בכניסה למוזיאון עמדו כמה רוכלים עם שולחנות תצוגה קטנים וניסו למכור דברי אמנות ותכשיטים. מוכרת אחת משכה את מבטי, הייתה זו אישה תמירה גבוהה, רזה, עם שיער שחור כפחם אף נשרי ומבט חודר. אתה רוצה לקנות משהו? שאלה אותי בצרפתית שבורה ובמבטא ישראלי. את ישראלית? שאלתי? כן אני ישראלית ואתה מאיפה? גם אני ישראלי  ואני  גם עושה ומוכר תכשיטים כמוך. האישה חייכה לעברי. איזה יום מחורבן, כל כך סגרירי ורטוב לא מכרתי כמעט כלום ואתה איפה אתה מוכר? עדיין איני מוכר רק אתמול הגעתי לפריס ולפני שבוע עוד הייתי בדרום אמריקה, בברזיל. 

היה מאוחר, מוכרי התכשיטים קיפלו את דוכניהם ועזבו את הכיכר. הזמנתי את הישראלית לכוס קפה. היה  לה מבט עצוב ועגמומי, הגוף הנערי שלה וזרועותיה הצנומות שיוו לה מראה כמעט גברי. היינו שני אנשים זרים, שנפגשו לרגע בעיר קרה סגרירית  . לא היה ביננו הרבה מן המשותף אבל לא הכרנו איש בעיר והיינו בודדים. מאוחר יותר כבר הייתה הישראלית במיטתי בשמבר דה בון. איני יודע איך זה קרה, לא הרגשתי קירבה אליה או תחושת אינטימיות , אבל זה מה שקרה. שכבנו על המזרון בחדר .חיבקתי אותה והיא חיבקה אותי חזרה נואשות וספרה לי על חייה. היו לה חיים אומללים בארץ, מוסד לעברייניות צעירות, פה ושם סמים, גבר עמו הייתה במשך כמעט עשר שנים שהיה מכה אותה. בשלושים שנות חייה הספיקה לעבור ארבע עשרה הפלות. ארבע עשרה הפלות? הבטתי בה בבעתה? כן ארבע עשרה הפלות, ככה זה, אני נכנסת להריון במהירות כמו ארנבת ואני אפילו לא ממש אוהבת להזדיין. אני מזדיינת סתם לא אכפת לי העיקר שהגברים יהיו מרוצים.  הרגשתי שאני מתרחק. לא רציתי להכניס אותה עוד פעם להריון ולא היו לי אמצעי מניעה. לא הרגשתי ממש קרוב מלכתחילה והספור שלה רק הוסיף אצלי  מימד של רתיעה .

הרגשתי שאני מתרחק, לא ידעתי מה אני עושה עם האישה הזו אבל הזיין שלי נשאר קשוי. אתה מגורה? שאלה אותי, רוצה לזיין אותי? לא אכפת לי, אם אתה רוצה. אני מעדיף שלא, השבתי, ואולי אתה רוצה שאמצוץ לך? זה יעשה לך טוב? הסכמתי והאישה הישראלית הזרה ירדה למבושי ומצצה אותי בלי לעשות מזה הרבה עניין. לאחר מכן נרדמנו חבוקים.

לא הרגשתי בנוח עם העובדה שהבאתי אישה לחדרי, הרגשתי שאם הלן תדע, היא תכעס. בבוקר כשהתעוררנו הישראלית התלבשה שותקת ונעלמה לה.  

.

כמה חדשים לאחר מכן כשכבר חזרתי לישראל, ראיתי אותה כמה פעמים מוכרת את תכשיטיה במדרחוב ברחוב בן יהודה בירושלים. כאשר ראיתי אותה בפעם הראשונה לא הייתי בטוח שהיא אפילו מזהה אותי, הבטתי בעיניה  ולא ראיתי ניצוץ של היכרות,  נפניתי משם עגמומי משהו. כמה חדשים קודם לכן, האשה הזו ישנה עימי חבוקה והזיין שלי היה בפה שלה ועתה היא אינה מזהה אותי אפילו.  יותר לא ניסיתי להתקרב אליה....

למחרת נסעה הלן לאפריקה ואני נאלצתי לעזוב את החדר הקטן בדירה של סבתה. נשארתי עוד כמה חדשים בפריס ועל החדשים ההם - שהיו בעיקר יחד עם חבורת גולים פוליטים מדרום אמריקה - אספר אולי בפעם אחרת.  בשנים שלאחר מכן, הצטלבו דרכינו, שלי ושל הלן , כמה פעמים.  כל פעם שהייתי מזדמן לפריס הייתי מנסה להתקשר למספר של הדירה של סבתה, פעמים רבות מצאתי אותה שם. באותה תקופה הייתה הלן מגיעה לפריס לצרכי עבודה לפחות פעם בשבוע. נפגשנו כמה פעמים לכוס קפה, פעמים רבות נוספות לא הצלחנו להיפגש ממש, לוח הזמנים שלה ולוח הזמנים שלי היו צפופים מידי אבל תמיד הרגשנו שלמרות הזמן החולף, משהו ממשיך לחבר ביננו ואנו  ממשיכים להרגיש קרובים .

כמה שנים לאחר מכן,  הגעתי לבריסל לקונגרס מקצועי הקשור לעבודתי. היה זה כעשר שנים לאחר פגישתנו הראשונה. ניסיתי למצוא את הלן, היה לי מספר הטלפון שלה. במשך כמה לילות לא היה מענה, ורק בלילה האחרון שלי בבריסל הצלחתי למצוא אותה. הלן שמחה כמובן וקבענו להיפגש מייד בבית קפה.

כשראיתי את הלן מחכה לי בבית הקפה, ידעתי שהפעם, אשכב עימה סוף סוף. משהו במחשוף הנדיב של שדיה המפוארות היה מזמין ומפתה. שוחחנו שעות ארוכות. למרות הריחוק הגיאוגרפי והשנים שחלפו, הרגשנו שאנחנו ממש חברים טובים ומבינים זה את זה בדרך נדירה.

את עדיין ממשיכה להזדיין כל כך הרבה? אותו דבר השיבה הלן בחיוך, אני כזו , כבר התרגלתי, איני חושבת שאני יכולה להשתנות בגילי . אני בעצם מחפשת בן זוג, אהבה, אבל הגברים מפחדים ממני. בטח שמפחדים אמרתי לה, את תערובת שהם אינם יודעים כיצד להתמודד עימה, מנת משכל של 170 ומיניות תאוותנית כל כך. נכון, זה מה שמפחיד אותם, השכל שלי וגם העובדה שאני כל כך אוהבת מין. בדרך כלל אני משתעממת מגברים, ואחרי שאני מזייינת אותם אני זורקת אותם. נדיר שמישהו יצליח ממש לעניין אותי. אתה מעניין אותי, הביטה בין הלן וחייכה. אני יודע, השבתי לה. אנחנו חברים טובים ואני לא מבין איך עד היום לא היינו במיטה ביחד. אני חושב שכבר רצית לפתות אותי אז בפריס לפני עשר שנים. בטח שרציתי, השיבה לי הלן, ממש עצבנתה אותי אז עם ההססנות שלך. אז אולי נזדיין הערב? שאלתי אותה? אתה חושב שכדאי? השיבה לי? ואולי נמשיך להיות סתם חברים? אני לא חושב שיש לנו הרבה ברירה  אם  היית רוצה רק לשוחח עימי לא היית באה לשתות איתי קפה עם כזה מחשוף נדיב. כנראה שאתה צודק אמרה הלן, אז אוקי בוא נלך לדירה שלי.

הלכנו לדירה שלה והזדיינו בחדווה כל הלילה. היה להלן גוף מופלא. באותו זמן היא הייתה כבת 43 . לא ממש גוף של נערה צעירה אבל גוף של אישה בשלה חמה, חזה מפואר גדול ,פטמות זקורות ועור לבן, לבן כחלב. שכבנו על השטיח הגדול בסלון ביתה של הלן, אש דלקה באח ופיזרה צללים כחולים בחדר, קולות הזרדים התנפצו להן חרישית ואני ליטפתי את הלן והרגשתי שעכשיו אני יכול לשכב עימה. עשר שנים קודם לכן, הרגשתי כגוזל חסר נסיון לידה, אבל עתה הרגשתי שאני יכול להביט לה בעיניים מעמדה של שוויון. לא , לא שכבתי בינתיים עם שלוש מאות נשים, בפירוש לא, אבל משהו בי התבגר השתנה, הרגשתי שאני יכול להפריד בין אהבה לתשוקה. הרגשתי שיש ביננו ידידות עמוקה, ששנינו אוהבים מין, ולכן אין כל סיבה שלא נמשיך לשוחח ביננו גם דרך הגוף, נגרום עונג זה לזו . בעצם למה לא.

באותו זמן נהגה הלן לבקר בפריס פעם בשבוע.

אתה רוצה שניפגש כל פעם כשאני מגיעה? באופן קבוע, פעם בשבוע? יהיה נחמד. אני רוצה להיות המאהבת שלך. הידידה המינית שלך, רוצה?

באותו זמן הייתי נשוי טרי, כשנתיים בלבד, היחסים שלי עם אשתי עדיין לא היו מסובכים ומלאי משקעים  כפי שהפכו להיות בשנים לאחר מכן. הרגשתי שזה קצת כבד עלי, מערכת יחסים כל כך הדוקה, עם מישהי קבועה שאינה אשתי,  עדיין לא הייתי מוכן להפנים מערכת יחסים כזו עם מאהבת.

המשכנו לדבר בטלפון במשך כמה שנים, אפילו התראינו עוד פעם לכוס קפה, בפריס, אחר כך  - ובאופן מפתיע – נכנסה הלן למערכת של יחסים זוגית שנמשכה כמה שנים. כאשר עמדתי לחזור לישראל מפריס הסתמנה אפשרות שהלן תבוא לעבוד ברמאללה, יחד עם הפלשתינאים באיזה פרוייקט רפואי מטעם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו'ם. רציתי שהלן תבוא לישראל שתהיה קרובה אלי, קיויתי שנוכל להפגש לעיתים קרובות יותר אבל חששתי גם, שאם הלן תעבוד יחד עם הפלשתינאים, היא תתחיל לאהוד את סבלם – כפי שקורא בדרך כלל – ואז היא תתחיל לשנוא אותנו הישראלים ועם הזמן היא תשנא גם  אותי. בסופו של דבר הפרוייקט הזה לא יצא לפועל והלן בחרה במקום זאת לנסוע שוב לאפריקה. מאז אבדתי את עקבותיה.

כאשר פגשתי את הלן בפעם הראשונה משהו התפספס, לא הייתה בי מספיק בשלות כדי לשכב עימה.

כאשר שכבתי עם הלן בפעם הראשונה, שוב התפספס משהו, לא הייתי מוכן לקבל אותה כמאהבת קבועה.

באותו לילה קסום , כאשר שכבתי עם הלן בדירתה , בחדווה כה רבה, אמרתי לה: איני יודע מתי נפגש שוב, ייתכן שאת כבר תהיי ישישה מקומטת חסרת שיניים בת שמונים ואני אהיה ישיש כפוף בין שבעים

וחמש אבל אני מבטיח לך, שאם תהיי עדיין אישה עם מיניות כל כך מטורפת כל כך תאוותנית, כפי שאת היום, לא אכפת לי איך תראי, אני מבטיח לך שאם עדיין יהיה כחי במתני, אתנפל עלייך ואאנוס אותך בדקה שניפגש. הלן חייכה ופניה קרנו אור. איזה משפט יפה אמרתי לי. אני חושב ששנים לא שמעתי מילים כל כך מתוקות מגבר.

אני עדיין מקווה שזה יקרה יום אחד.

אני מקווה שלא נצטרך לחכות עד ששנינו נהיה ישישים. אני מקווה שזה יקרה קודם לכן.

אני יודע שזה יקרה.

חבל שהלן אינה בסביבה בימים אלה. פעם בשבוע עם ידידה כמו הלן היה יכול להיות נהדר.....

היכן את הלן?