כיוון שקוראים רבים שמחו לגלות באמצעותי את מילותיו של המשורר הכל כך מיוחד , קונסטנדינוס קוואפיס, ובבלוג שלי העליתי כבר שירים רבים שלו וביניהם גם את "איתקה" ו"העיר" שהם משיריו הידועים ביותר, החלטתי להתאמץ מעט יותר ולהעתיק שיר ארוך יותר, שגם הוא ידוע מאוד כמו שני האחרונים הנ"ל, וכמו רוב שיריו הוא נטוע במציאות הההסטורית הקלאסית ( או לייתר דיוק, ההלנית פאגנית) של הים התיכון.
מחכים לברברים
- למה אנו מחכים. למה נאספנו בככר?
הברברים צריכים לבוא היום.
- מה פשר חוסר-המעש של אספת המחוקקים?
למה יושבים המחוקקים בלי לחוקק דבר?
כי הברברים צריכים לבוא היום.
מה צורך בחוקיהם של המחוקקים?
כשיבואו הברברים יחוקקו את חוקיהם.
למה השכים שליטנו לקום עם שחר?
למה הוא יושב בשער הגדול
על כס מלכות" לפי כללי הטקס, כתר על ראשו?
כי הברברים צריכים לבוא היום
והשליט מחכה לקבל פני מנהיגם.
התקין אפילו מגילת קלף לתת לו
מעניק לו תארים ושמות רבים.
- למה שני הפקידים העליונים והפרטורים יצאו
בכתנותיהם המרוקמות האדומות?
למה ענדו אצעדות עם אבני-אכטיס רבות
ולמה להם הטבעות עם האזמרגדים הבוהקים?
ולמה בידיהם מקלות כה הדורים
גולותיהם מגולפות בכסף וזהב?
כי הברברים צריכים לבוא היום
ודברים כאלה עושים רושם על הברברים.
- למה הנואמים המצוינים לנו אינם עולים
לשאת דברים מעל במות כמנהגם מאז?
כי הברברים צריכים לבוא היום
ונאומים נאים משעממים את הברברים.
אבל למה מתעוררת לפתע בהלה
וקמה מהומה ( כל הפנים הרצינו)
למה מתרוקנים פתאום רחובותינו, כיכרותינו
הכל שבים לבתיהם נבוכים עד מאוד?
כי ירד הלילה ולא באו הברברים
וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים
שאין בכלל ברברים בסביבה.
מה יהיה עלינו בלי הברברים?
האנשים האלה היו איזה פתרון.
אני חושב על שתי השורות האחרונות האלה: "מה יהיה עלינו בלי הברברים? האנשים האלה היו איזה פתרון."
כמה חכם. כמה מעורר מחשבות
הוספתי כמה משפטים של ניתוחים על השיר הזה ,שכל כך מתאים למה שאני מרגיש בימים אלה, ימים של אחרי מלחמת הלבנון השניה.
אבל במחשבה שניה מחקתי....
נשאיר זאת כך.....
לשירים נוספים של קאוופיס, שירי תשוקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
