טנגו אחר

תמיד רוצה עוד

התכתבנו חדשים ארוכים. ליילה קראו לה.

היא הייתה מענינת, אינטלגנטית, רגישה, ומאוד מינית

והיא גם חשבה שאני כזה וגם אהבה מאוד לקרוא את  הספורים המעטים שכתבתי בספרדית.

 היא הייתה בת 32 גרושה, הייתה לה  ילדה אחת. כיוון שאורח חייה היה מתירני באופן קיצוני, האבא של הילדה הזו רצה כל הזמן להוציא אותה מרשותה. האבא הזה היה סתם איזה מאצ'ו ארגנטינאי חוור והיא אף פעם לא הצליחה להבין איך היא  בכלל התחתנה איתו....

באותה תקופה בחייה היא הייתה נוהגת לנסוע  בסופי שבוע אל העיר השניה שבצדו  השני של הנהר. שם לא כל כך הכירו אותה. מה שהיא הכי אהבה לעשות זה ללכת לדיסקוטקים ולהזדיין עם אלמונים שלא ידעה מיהם, בשירותים.

כאשר היא הייתה מגיעה לבואנוס איירס היא הייתה יכולה לעשות כל מיני דברים שבעיר הקטנה בה היא גרה, לא היו אפשרים.

למשל, להזדיין עם שני גברים.

היה לה ידיד טוב, הומו, שהכיר כל מיני זונות ממין זכר,TAXI BOYS  כך קוראים להם בארגנטינה.

ודרכו היא הזמינה כמה פעמים את משרתי המין האלה, שזיינו אותה מקדימה, מאחורה, מכל הפתחים, באיזה מלון אפלולי.

החוויה הזו הייתה לדבריה, מהעוצמתיות שחוותה בחייה. "אין לך מושג כמה שהתענוג מרוכז, מזוכך, זה לא דומה לשום דבר אחר", כך היא אמרה לי.

פעם אחת סיפרה לי, הכירה באיטרנט ערבי עיראקי שגר בברזיל. כן, שכחתי לומר, גם היא הייתה ממוצא ערבי. העיראקי היה שולח לך שירים של משוררים ערבים שהוא תרגם לפורטוגזית והיא התאהבה בו בטירוף.

בסוף הוא בא לבקר אותה והיא נסעה לפגוש אותו בשדה התעופה של בואנוס איירס,  כמה דקות אחר כך הם הזדיינו בשירותים.

אחר כך הם בילו שלושה ימים ביחד ואז הוא נעלם.

תמיד הגברים היו נעלמים לה....

נסעתי לפגוש אותה בסוף. נסעתי במיוחד לעיר הנידחת שבה היא גרה, אירגנתי לי שם כמה פגישות עבודה כדי שאוכל לפגוש אותה .

היא באה למלון שלי. כמו שתיכננו.

אישה בת שלושים ושתיים שחומת עור, עיניה שחורות יפות, חזה שופע, מלאה מאוד . מבע פניה עייף, כאלו כבר ראתה הכל, כאלו שום דבר אין לו משמעות יותר.

שכבנו, היה ברור לשנינו מראש, שנשכב. בשביל זה הרי נסעתי לעיר שלה. הייתה בה נואשות מסויימת. "אני מחבקת ומחבקת", כך היא אמרה לי, "רוצה להכיל דבר מה, אבל המשהו  הזה תמיד מתחמק. אף פעם זה לא בדיוק זה. אף פעם אני לא ממש אומרת לעצמי, "וואו". אף פעם אני לא ממש  מרגישה שהלב שלי מחסיר פעימה.....והאנשים , הם כמעט תמיד כל כך טפשים...... אם היה לי מספיק כסף הייתי מזדיינת כל יום עם TAXI BOYS   . איתם   לפחות אין ציפיות למשהו אחר...."

באותו לילה היא צעקה מחדווה, וגם בכתה. במשך שעות היינו יחד, או רק כאלו היינו יחד. זה הרי תמיד איזה אשליה. בסופו של דבר. כל אחד ממציא את האחר.....

בסוף הייתי מאוד עייף. רציתי כבר לישון. היה לי יום קשה, הייתי צריך לקום מוקדם בבוקר למחרת ולתפוס את הטיסה חזרה לבואנוס איירס, אבל היא רצתה עוד ועוד ועוד...... לא יכולתי יותר. חיבקתי אותה פעם אחרונה, נשקתי לה, הבטתי בעיניה היפות והעצובות, הפניתי את גבי ונרדמתי.

כשהתעוררתי בבוקר היא הייתה ערה. שוכבת לצידי , ראשה נשען על ידה ומתבוננת בי." ישנת טוב?" שאלתי אותה.   "לא ישנתי בכלל". חייכה אלי, " אני אף פעם לא ישנה, אני אינסומאנית. לא יכולה לישון". "אז איך העברת את הלילה? ראית טלויזיה?"   "לא, פשוט התבוננתי בך כל הזמן ישן ואוננתי שוב ושוב. גמרתי המון פעמים."

המשכנו להיות בקשר. לא ממש נעלמנו זה לזה. אהבתי לשוחח עימה לפעמים בטלפון, לשלוח לה סיפורים ולשמוע מה דעתה. היא הייתה כל כך אינטלגנטית ותמיד היא אמרה לי דברים של טעם. לפעמים היא הייתה שולחת לי שירים רומנטים שכתבה. הייתה לה רגישות נדירה למילים והיה בה כל כך הרבה עצב.

תמיד היא  רצתה לפגוש אותי שוב. אפילו לבוא אלי לבואנוס איירס אבל זה אף פעם לא ייצא. אולי לא התאמצנו מספיק.

בסוף דווקא הייתי צריך לנסוע שוב לעיר הנדחת שלה. עוד פעם עניני עבודה אבל הפעם, לא הייתי צריך להמציא אותם. הפעם באמת שלחו אותי לעיר הזאת.

שוב היא באה למלון שלי. כמו בפעם הקודמת. לא היינו צריכים לבזבז זמן על משחקים. כבר הכרנו.  היא דפקה בדלת, חייכה, ומייד פשטה את בגדיה ונכנסה למיטתי.

היה נחמד להיפגש שוב. גם בלילה הזה היא צעקה פעמים אין ספור ובכתה.

קבענו להפגש שוב בלילה הבא. נשארתי בעיר הזו שני לילות.

בשעות אחרי הצהריים היא התקשרה. אני ממש מתנצלת. לא אוכל לבוא. משהו קרה, זה לא מסתדר.

לא הרגשתי עצב בקולה-.....

גם אני לא ממש הצטערתי.....הייתי מאוד עייף ובאותו לילה היה סרט טוב בטלויזיה.