טנגו אחר

 מזמן לא כתבתי. כמה חדשים אני חושב...

היום קיבלתי תגובה לאחד הספורים שלי ובה נשאלתי למה הפסקתי לכתוב...

התשובה לכך מורכבת: -  יותר מידי הסברים הקשורים לנסיבות החיים המסובכים שלי  וגם לדברים שעוברים עלי בחדשים האחרונים, חלקם קשים ועצובים ואחרים דווקא מאוד  טובים, אבל אין לי חשק להתחיל ולהסביר. כל ההסברים שיכים לעולם המציאות ואני כאן בבלוג כדי לברוח מהמציאות   להימלט למחוזות החלום והפנטסיה או ( וזה  מה שקורה בדרך כלל) להזכר בפנטסיות שברגעים מסויימים בחיי היו – עד כמה שקשה להאמין – מציאות מאוד ממשית בחיי.....

אז היום החלטתי לכתוב משהו. איזה זכרון מלפני כמה חדשים:

המסאג'יסטית

ראיתי את השם שלה באיזה אתר של הכרויות כתבתי לה משהו ושכחתי.

כמה שבועות לאחר מכן ראיתי פתאום בתיבת ההודעות שלי הודעה ממנה,   כתבה לי שהיא מעסה ושהיא עושה בודי מאסג' . בהודעה   גם היה מספר טלפון....

התלבטתי כמה ימים אם לטלפן. חשבתי שהיא  זונה או משהו כזה ואני אף פעם  לא קניתי שירותי מין בתשלום.  אני אוהב מין, נכון, אני  אפילו אוהב מאוד  מין, אבל אם אני שוכב עם מישהי ,אני צריך להרגיש שגם היא רוצה ונהנית כמוני ושבאמת  יש ביננו תקשורת אמיתית או לפחות אשליה של תקשורת.

בסופו של דבר החלטתי להתקשר. אני אוהב מסאג'ים והיא הסבירה לי בטלפון שהעיסוי הוא מקצועי לגמרי. הסכום שציינה  היה סביר לחלוטין, פחות ממחירו של חדר במלון. חשבתי לי, אולי כדאי לנסות. מה יש לי להפסיד. אולי היא בחורה מענינת?  לפחות נקבל עיסוי טוב.....

הבחורה קיבלה אותי בביתה. דירה רגילה כמו שבנו פעם,  עם מרצפות מצוירות ותקרה גבוהה ליד רחוב אלנבי. כשפתחה את הדלת היא נראתה פשוט בחורה חביבה. כבת שלושים בערך, משקפיים, חיוך קורן. ולבוש סולידי לחלוטין של צעירה תל אביבית. שאלתי אותה מהו העיסוי שהיא נותנת והיא הסבירה לי באופן טבעי לחלוטין "שהעיסוי מתבצע כשהיא כמעט ערומה וגם אני ערום. העיסוי הוא מקצועי אבל אם ארגיש מגורה  - וזה מה שקורה בדרך כלל – בסוף העיסוי אפשר לקבל פורקן  וכן ,  התשלום מראש!"

לפני שהתפשטתי והשתרעתי על המזרון העפתי מבט מהיר על החדר. שטיח קיר בדואי. מחשב. שולחן כתיבה. כוננית מלאה ספרים. הבחורה ראתה שאני מסתכל ואמרה ברוך. "אני רואה שאתה עצבני מעט. שכב, תרגע, נסה לשכוח מהכל." אחר כך היא עימעמה את האור, הדליקה קטורת ושמה בטייפ קלטת עם מוסיקה של מאסג'ים, חדגונית כזו, כאלו רוחנית, ניו אייג'ית, מנגינה  שאמורה להזכיר המייה של גלי ים שקטים וציוצי צפורים שלוות.

"חכה לי פה על המזרון. תכף אחזור."

שכבתי על המזרון. וחשבתי לי, " מה אני עושה פה, איך הגעתי לכאן? מי זאת הבחורה הזו בכלל?" ואז היא נכנסה. ניסיתי להסתכל עליה, כשהיא ערומה, היה לה גוף מלא מעט ועור שחום חלק, כמו שאני אוהב. שדיים שהיו עגולים ויפים ופטמות ענקיות כהות.

 "שכב" היא הורתה לי שוב,  התהפכתי על גבי והתמכרתי לידיה המלטפות...

המאסג'סטית מרחה את אצבעותיה בשמן עיסוי והחלה ללטף אותי במרץ. אכן, היא ידעה את מלאכתה. ידיה היו עדינות וחזקות ואצבעותיה הרטיטו נימים דקים של תענוג וכאב  בשרירי הדואבים. ניסיתי לשוחח עימה אבל היא הדפה בעדינות את נסיונות השיחה שלי ולא שיתפה ממש פעולה. רציתי לדעת מהיכן היא בארץ ובת כמה היא וכמובן רציתי לדעת איך התגלגלה להיות מאסאג'יסטית בעירום אבל הבחורה התחמקה כל העת ורק אמרה, לא "חשוב, אין צורך לדבר, עצום את עיניך ושכח מהכל...."

הבחורה ליטפה את כתפי וגבי ואת שרירי זרועותי ואצבעותי ואפילו ליטפה את רקותי. המאסאג' שהעניקה לי היה אחד מהמאסג'ים הטובים שקבלתי בחיי . לעיתים בעת שליטפה אותי ,הרגשתי את פטמת שדה הקרירה מרפרפת ונוגעת לא נוגעת בגבי. ברגע מסויים הרגשתי שידי נמצאת  ליד ערוותה והיה נדמה לי שאני קולט גלי חום שנובעים ממנה אלי., אל אצבעותי......

כמו שקורה בדרך כלל כשהמאסג'  הוא כל כך מענג , זה  נגמר מהר מידי.

"זהו"? שאלתי, "כבר נגמר?" כן", השיבה לי בחיוך, "עברה כבר שעה אבל אם אתה רוצה", אמרה והביטה באברי הזקור, "אני יכולה להביא אותך לפורקן."

"אוקי" השבתי, וחשבתי לי "שיהיה, למה לא, ננסה גם את זה."

הבחורה תפסה את אברי הזקור בשתי ידיה והתחילה לשפשף במרץ. נהניתי ולא ממש נהניתי. כל הסיטואציה נראתה לי כל כך משונה, משהו לא הסתדר לי. הרגשתי שאיני מסוגל לזרום. אם הייתי מאונן  לבדי , הייתי מצייר איזה פנטסיה בדמיוני ונסחף עימה אל מחוזות התענוג, אבל לא יכולתי לברוח למקום אחר לברוח  אל המחשבות, הייתי עם אישה יפה וסקסית  עם שדיים נהדרות  ועור של שוקולד ופטמות זקורות אבל היא לא הייתה ממש שם איתי , רק גופה היה שם,  ידעתי שמחשבותיה היו במקום אחר,  בשבילה זו הייתה רק עבודה, באותו אופן היא יכלה לקלף תפוזים. ידיה נגעו בי, עורה רפרף על עורי אבל לא היו ביננו קורים של שיחה,  חוטים של אנרגיות , של זרימה , של תחושת  יחד.

"די, תפסיקי אני לא מסוגל. אין טעם". הרגשתי פתאום ריקנות ועצב גדול, כמעט ורציתי לבכות.

"מה קרה?" הביטה בי הבחורה בפליאה , "אתה לא נהנה? אני מכאיבה לך?"

"לא לא" זה לא קשור אלייך, את בסדר גמור, פשוט איני מסוגל, זה לא זה."

"תהיי מוכנה שאחבק אותך?  שאלתי ,תסכימי לחבק אותי בחזרה?"

"אין בעיה" השיבה בחיוך, "מה שאתה רוצה" היו לה עיניים יפות שוחקות. חיבקתי אותה והיא השיבה  לי ברוך חיבוק חם. הבטתי בה וניסיתי להתמקד בעיניה, לקרוא את מחשבותיה אבל היא רק חייכה לי בעיניה בניצוצות של אור ולא אמרה דבר.

"אפשר ללקק לך את השדיים?" שאלתי.

"אפשר" ענתה לי וחייכה שוב

התחלתי ללקק אותה מסביב לפטמותיה ואברי חזר להתקשות. ליקקתי וליקקתי ובו בעת ליטפתי את אברי ואוננתי במוכניות. בלי חדווה.

הבחורה החלה להתנשף קלות, אבל רק קלות, פטמותיה התקשו ואני חשתי שהיא מתחילה להיות מרוגשת, שהיא נהנית כנראה מליטופי לשוני. אבל לא השליתי את עצמי, ידעתי שגופה אולי מגיב למגע, מתלהט ומתגרה אבל שמחשבותיה אינן איתי.  היה ברור שמה שקורה ביננו אינו נובע מתשוקה אמיתית אלא מאיזה תגובה מיכנית, תגובה  פיסית של הגוף שלי, של הגוף שלה.

המשכתי לאונן וגמרתי אחרי כמה דקות. לא ממש נהניתי. אחרי שהכל הסתיים, הרגשתי מרוקן ועצוב. אפילו כעסתי מעט על עצמי. מדוע לא הסתפקתי במאסג'? הצטערתי על כך שלא היו ביננו  חוטים אמיתים של תקשורת. אהבתי את עיניה השוחקות של הבחורה, היה בה משהו יפה, משהו טוב. גם את הקול החם שלה אהבתי. אולי  - בנסיבות אחרות – הייתי יכול להתאהב בה. אולי..... אבל איך אפשר להתאהב או אפילו סתם לשכב, עם מישהי שלא רוצה לתקשר באמת? שאפילו לא עושה הצגה שאני באמת מעניין אותה ?  הצטערתי שאפילו אשליה, לא יכולתי לקבל.... אבל .....  הרי לא הייתי אמור לקבל משהו אחר, רק מאסאג' ומה חשבתי שיקרה? שאבוא ואשוחח עם הבחורה ושתהיה ביננו כימיה נדירה  והמחשבות שלנו יתחילו להתלפף זו בזו  והיא תפתח את ליבה בפני ותספר לי על חייה ואז נרגיש קירבה ובסוף יהיה ביננו רגע של אהבה?

כנראה, שזה מה שציפיתי שיקרה אבל מה לעשות, זה לא קרה.

"זהו" אמרה לי הבחורה, "אתה צריך להתלבש, יש לי קליינט נוסף עוד חצי שעה.  

התלבשתי .

"רוצה לשתות משהו?"

"כן" השבתי.

הבחורה ניגשה למטבח והוציאה מהמקרר לימונדה קרה. חיכיתי לה בחדר המבוא ליד הכניסה. מימין למסדרון ראיתי דלת סגורה ועליה היה שלט מצוייר פרחוני  שהיה כתוב עליו: "נאווה" . השותפה שלה? סטודנטית?  ואולי הנאווה הזאת    אינה יודעת  כלל במה עוסקת שותפתה לדירה?

לגמתי לאיטי את הלימונדה הקרה והבחורה עמדה לידי שותקת...

זהו, לא היה לי מה לעשות שם יותר. לחצתי את ידה לפרידה.

"מתי שתרצה אני פה, אשמח אם תחזור" חייכה אלי.

יצאתי אל הרחוב. בחוץ שמש בוהקת של שעת צהריים, אורות לבנים מסנוורים. ליד הכניסה דוכן של מיצים. נעצרתי ושתיתי מיץ תפוחים וקיוי.

כשהגעתי למכונית נזכרתי פתאום ששכחתי את משקפי השמש שלי  בדירתה....