טנגו אחר

בערב – שיר של קונסטנדינוס קוואפיס

כך או כך זה לא היה יכול להמשך זמן רב. נסיון

של שנים למד אותי. בכל זאת הגורל

בא ושם לזה קץ פתאומי מדי.

החיים היפים היו קצרים.

אך מה חזקים היו ריחות המור.

מה נפלאה המיטה שבה שכבנו.

ענג הגוף שהתמכרנו לו.

הד אחד מאותם ימים היפים

הד הימים ההם שב וקרב אלי,

משהו מן האש של נעורינו המשותפים.

שוב לקחתי לידי את הדפים

של המכתב ההוא. קראתי שוב ושוב עד שהחשיך.

אחר כך יצאתי, נעגם, אל המרפסת –

למצוא נחמה לפחות במבטים מעטים

שאתן בעירי האהובה

בתנועה שברחובות, ובחנויות

(תרגום יורם ברונובסקי)