לפני יותר משנה כתבתי פוסט בבלוג שלי על חיוכו של חתול הצ'שיר, חיוך שנעלם וחוזר
חיוך של וירטואליה ומשחק של מציאויות
בפוסט ההוא שמתי תמונה של החתול שחיוכו נעלם וחוזר
והתמונה הזו אינה עולה
והנה הפוסט הזה שוב היום
עם כמה תובנות חדשות שהחיים צרבו בי בינתיים וגם קישור חדש לחיוכו של החתול
THE CHESHIRE CAT
“I wish you wouldn’t keep appearing and vanishing so suddenly; you make one quite giddy!”
“All right” said the cat; and this time it vanished quite slowly, beginning with the end of the tail, and ending with the grin, which remained sometime after the rest ot it had gone.
“Well! I’ve often seen a cat without a grin,” thought Alice; “but a grin
without a cat! It’s the most curios thing I ever saw in my life!”
מוקדש לכל אותן רוחות רפאים וירטואליות
ישויות של מילים
שאולי קיימות מאחורי המילים
ואולי לא
לרגע קיימות, כאלו אמיתיות
כאלו באמת נוכחות
ואחר כך מתפוגגות, נעלמות
כאלו לא היו
ואני חשבתי לרגע
שדווקא כן
הן באמת היו שם
ואולי אפילו
הן היו שם
בשבילי
והן גם יהיו בעולם ההוא האמיתי
בעולם ההוא
שמעבר למילים
אבל כל שהיה, הוא הבהק אותיות על מסך
רצוד של הוויה מתחמקת
אשליה
ופעם אחת
העזתי והלכתי בעקבות הארנב שממהר תמיד
אל העולם ההוא שמאחורי המראה
ואפילו הייתי במסיבה בביתו של הכובען המטורף
וכמו בסיפור של עליזה
כל הקלפים התמוטטו פתאום יום אחד
וסחפו אותי לתוך המערבולת
במהומה גדולה
ועכשיו אני שוב בחוץ
אבל שלא כמו בסרט של עליזה
אני לא מתעורר
כאלו משינה עמוקה, כאלו מתוך חלום רע
מקיץ ופוקח את עיני ומתבונן בעולמי הירוק והשלו
נאנח אנחת רווחה
ואומר לעצמי
אוף, זה היה רק חלום רע...
העולם שאני מתעורר לתוכו הוא עולם אחר....
העולם שאני מתעורר לתוכו ,מפחיד אפילו יותר
ממלחמות הקלפים
שמאחורי המראה
ולאן אפשר ללכת מפה עכשיו?
הלוואי שהייתי יכול להיעלם
כמו חתול הצ'שיר
להשאיר מאחרי רק חיוך אניגמטי
להשאיר רק מילים
רק מילים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
