טנגו אחר

אהבה במטוס

(סיפור אמיתי לחלוטין)

אני לא יודע אם זהו סיפור אהבה

אני לא יודע אפילו אם אפשר לקרוא למה שהיה ביננו מערכת יחסים.

אבל היה ביננו חיבור.

והקשר עם האישה הזו לימד אותי משהו

הקשר הזה לימד אותי עד כמה, מה שגורם לחיבור להיווצר, זה לא החזות החיצונית אלא משהו שבא מהאנרגיות שבפנים.

כשראיתי אותה בפעם הראשונה, חשבתי שהיא ממש מעצבנת, לא ממש דוחה פיסית אבל בודאי שלא הטיפוס שלי. והיא גם הייתה כל כך מבוגרת. באותו זמן הייתי בן 28 והיא הייתה בגיל 52 .  עמדתי בתור לצ'ק אין, בשדה התעופה של ריו דה ז'אנרו, לטיסה לליסבון, בליסבון הייתי צריך להישאר לילה אחד ואחר כך להמשיך לישראל.

ושם היא עמדה בתור, מאחורי, אישה  אמריקאית כזו, בגיל העמידה, שיער כסף צבוע, רזונת , מקומטת, שזופה מידי, ממש לא הטיפוס שלי, מישהי שאפשר לומר עליה שכשהייתה צעירה, הייתה אולי חתיכה אבל לא מהסוג שאני מחבב, רזה מידי, בלונדינית מידי. והיא הייתה לבושה בבגדים של היפית צעירה, ממש פאתטי, לא התאים לגיל שלה, והגינונים שלה היו כאלה מעצבנים, מין ציחקוק היסטרי, ניסיון נואש להיות נחמדה. תיירת אמריקאית המעוררת גיחוך. "ממש קרציה", אמרתי לעצמי –" מהנודניקית הזו, צריך לשמור מרחק..."

שעה לאחר מכן כשנכנסתי למטוס גיליתי לחרדתי, שהמושב שלי הוא לידה.

כשראיתי אותה יושבת שם כמעט וקפאתי במקומי – "אלהים אדירים! לחשוב שאני צריך לטוס ליד הקרציה הזו שתים עשרה  שעות? מה עושים?"

אמרתי לעצמי, "לא אגלה את תיעובי, אהיה נחמד. אדבר מעט סמול טוק ואחר כך ארדם לי."

וכך היה, או כך היה בערך...

התחלתי לדבר עם האישה האנטיפטית ההיסטרית,

והסמול טוק הפך לביג טוק

כי האישה הזו הייתה פשוט מענינת

היא לא הייתה אמריקאית, היא הייתה קנדית, אבל את רוב חייה בילתה באנגליה. היתה לה פעם משפחה, היו לה שישה ילדים והיא הייתה פרופסורית לתולדות האמנות של סין באוניברסיטה. שנתיים קודם לכן היא התגרשה ובשנה האחרונה היא התגוררה בצפון ברזיל, בעיר בלם שליד השפך של האמזונס, שם היא השתלמה בטכניקת מיילדות הומאופטית מיוחדת, שפיתח גניקולוג ברזילאי בהשראת הנשים האינדיאניות של האמזונאס שנהגו ללדת בכריעה.

ועכשיו היא הייתה בדרכה חזרה לאנגליה ורצתה להתחיל חיים חדשים כמיילדת.

האישה הזו הייתה כל כך  אינטלגנטית, רגישה משעשעת, חושנית, רחבת אופקים, עם נסיון חיים מטורף

וגישה ליברלית לחיים.

דיברנו ודיברנו ודיברנו כל הלילה

ואני סיפרתי לה סיפורים

והיא סיפרה לי סיפורים

ככה זה בטיסות. שני זרים נפגשים ומספרים זה לזה את הדברים הכי אינטימים. דברים שלא יכולים לספר אפילו לידידים הכי קרובים.

ופתאום באמצע הלילה, הסתכלתי בעיניה הכחולות המחייכות והיא נראתה לי כל כך יפה.....הרגשתי לרגע כאב חד בחזה. וחשבתי לעצמי

זה פשוט לא פייר

עד שאני מוצא אישה כזו שהיא נשמה אחות,  למה היא צריכה להיות  בגיל של אמא שלי. כמעט...?

וכך חלף לו הלילה ואני הרגשתי שככל שהשיחה זורמת לה, יש איזה שהוא מתח ארוטי עז באויר, חום תשוקה שהיה אפשר לחתוך אותו בסכין.

הרגשתי שאני רוצה לשכב עם האישה הזו

ועכשיו

הרגשתי שאני נמשך אליה בטירוף.

ידעתי שאני רוצה שתהיה שלי.

איך מתחילים עם אישה שיכולה להיות אמא שלך?

ואולי רק אני הרגשתי את המתח הארוטי הנורא הזה. מה עושים?

פתאום עלה לי רעיון:

הייתי צריך להישאר לילה אחד בליסבון

האישה ההיא ( מרג'ורי קראו לה , עכשיו אני נזכר)

הייתה אמורה להמשיך מייד ,  בטיסה אחרת, אחרי כמה שעות,  מליסבון ללונדון.

שאלתי את מרג'ורי אם הייתה פעם בליסבון והיא אמרה לי שלא

 ואז אמרתי לה:

"אולי תרצי לבלות בעיר הזו יום אחד יחד איתי?"

חשבתי לעצמי, אם היא מרגישה כמוני, אז היא תבין מה יכול לקרות ביננו באותו יום, ואם היא בכלל בכוון אחר, אז מה עשיתי? שום דבר  שאינו לגיטימי, סתם הצעתי לה להיות ביחד  איתי  תיירת  בליסבון.

עיניה של מרג'ורי ברקו מחדווה.

הגענו לשדה התעופה של ליסבון והדם רותח בעורקנו

אבל אז חזרה מרג'ורי חפויית ראש מהדוכן של בריטיש אירוויז. לא היה מקום בטיסה שלמחרת. רק ארבעה ימים אחר כך היה מקום פנוי.....

מרג'ורי היססה – "ואולי אשאר ארבעה ימים בליסבון? אני כל כך רוצה לגלות יחד איתך את העיר".

בסופו של דבר גבר עליה קול ההיגיון ומרג'ורי החליטה להמשיך בטיסה ללונדון.

חיכיתי עימה עד שהטיסה  שלה יצאה. שלוש שעות ארוכות שנידמו כנצח.

פתאום כבר לא היה מעניין לדבר

פתאום כבר לא כישפו אותנו קורים של משיכה ארוטית

ואולי גם היינו עייפים

כשמרג'ורי קמה ויצאה לעבר האולם של הטיסות היוצאות, נפרדתי ממנה לשלום בחיבוק חברי בנשיקה על הלחי.

הסתכלתי עליה כשהתרחקה מאחור. הסתכלתי על עכוזה, וחשבתי לעצמי: מה היא מרגישה מרג'ורי? מה יש שם מתחת למכנסי הג'ינס שלה?

והאם הבינה מדוע רציתי להישאר עימה בליסבון. האם היא רצתה את מה שאני רציתי?

הגעתי למלון. היה חם. בחדר הייתה מיטה זוגית גדולה ענקית.

נכנסתי למקלחת. הייתי עייף

רציתי לבכות.

חשבתי לעצמי

זה היה כל כך קרוב

הייתי יכול להיות במיטה הזו עכשיו עם מרג'ורי, אם רק אם רק......

אבל זה לא קרה.....

וזה סוף הסיפור?

האם חזרתי לראות אותה את מרג'ורי?

על כך בפוסט הבא.