טנגו אחר

קונצרט רוק אחר

בקייץ ההוא, הייתי ממש צעיר, רק בן  22  וכל אותו הקייץ והסתיו הייתי בנורמנדי  גרתי עם משפחה צרפתית ושיפרתי את הצרפתית שלי. כתבתי על זה פעם במקום אחר...

במהלך אותו קייץ נסעתי לבקר את המשפחה שלי בלונדון. אז עוד חצו את התעלה במעבורות ואני זוכר  את הנסיעה המטלטלת ההיא כאלו הייתה היום.

היה לי בן דוד בלונדון שהיה חולה נפש. באותה תקופה הוא תיפקד כמעט  נורמלי וניגן בגיטרה בלהקת רוק שהייתה באותו זמן  אחת הלהקות הפופולריות באנגליה.  אף אחד לא זוכר אותם  אולי  היום אבל אז, במשך שנה או שנתיים, הם הובילו במצעדי הפזמונים.

קראו להם Tom Robinson Band.  דני הבן דוד שלי היה הסולן והוא באמת הפליא לנגן וכשהגעתי הוא הזמין אותי לקונצרט שלהם שהיה באחד האולמות הגדולים בלונדון, אולם Odeon . היו באולם הזה אולי שלושת אלפים מקומות שהיו כולם כורסאות קטיפה אדומות.

דני נתן לי כרטיס לאחת השורות הראשונות  קרוב מאוד לבמה. אני לא זוכר כלום מהקונצרט. אני זוכר רק אלפי ילדות בנות חמש עשרה שש עשרה צועקות במהלך כל הערב בהיסטריה, שורטות את פניהן מנופפות בידיהן וצועקות אל הנגנים אשר על הבמה. אני חושב שלא היה באולם אף אחד מעל גיל 20. אני הייתי כבר בן 22 והרגשתי כל כך לא שייך. אני חושב שמעולם בחיי לא הרגשתי  " ישיש" כל כך.

כשאני נזכר באותו ערב אני מחייך. הייתי בן 22 וכבר הרגשתי מבוגר מידי....

והנה, לפני יומיים הלכתי עם בתי, בת ה-16 לקונצרט רוק של הזמרת הגדולה לורן היל

שנחשבת, כך אומרת לי בתי, לזמרת החשובה ביותר היום בעולם בסגנון המוסיקלי של הריתם אנד בלוז.

היה ערב נחמד, גיליתי זמרת חדשה שלא הכרתי. הקונצרט היה אמור להתחיל ב-2000 אבל בסופו של דבר התחיל רק ב-2200. היו המון אנשים באמפיתיאטרון רעננה, אולי עשרת אלפים, רובם ככולם צעירים וצעירות יפים בני עשרים עד שלושים. חלקם בדרך להודו, אחרים  כאלה שחזרו משם והם הסתובבו בשרוולים ועיניים הוזות. כולם רקדו, הניפו בידיהם, צילמו ללא הרף, קפצו בחדווה. גם אני קפצתי, נכנסתי לטראנס ובתי לידי  רוקדת באושר לידי, גאה באבא שלה שהוא כזה cool , שיש לו ראש כזה צעיר. היה לנו כל כך כף ביחד...

עברו שנים רבות מאז שהייתי בן 22 אבל בלילה ההוא -  למרות שבאמת לא היו באמפי רעננה  הרבה " ישישים" כמוני" -  אני הרגשתי דווקא צעיר מאוד ...

מסתבר שלהקת Tom Robinson Band  קיימת ומופיעה עד היום והיא חשובה וידועה ויש המון סרטים שלה ביו טיוב

הנה אחד מהם מ-1978 אפשר לראות בו את הבן דוד שלי , דני , מנגן בגיטרה.

זו להקה שיש לה המון מחאה פוליטית . את הבן דוד שלי זה לא עניין בזמנו , בשבילו , רק לנגן היה חשוב, והיום הוא כבר מזמן לא שם, בינתיים הוא שקע עמוק עמוק בתוך הסכיזופרניה שלו....מישהו אחר מנגן  עכשיו בגיטרה בשביל טום רובינסון.

ובאשר ללורן היל  - אותה מכירים הרבה יותר . באמפי ברעננה, כל הצעירים ידעו את מילות השירים.

ולמי שלא מכיר הנה  סרטון שלה בשיר Zion בהופעה חיה, מזכיר קצת את מה שהיה באמפי ברעננה