הקיסר הרומי אדריאנוס (76-138) מגדולי הקיסרים הרומים (במסורת היהודית הוא קיסר שנוא כי הוא הקיסר שהכניע את מרד בר כוכבא וגזר את הגזרות נגד היהדות).
אדריאנוס היה איש משכיל וחובב אמנויות
ואדריאנוס היה איש של רגשות עמוקים
כאשר מת אהובו הנער אנטונינוס בעת מסע למצריים בשנת 130 , שקע הקיסר באבל עמוק, הקים עיר לזכרו , הפך אותו לאל וציוה על תקופת אבל בכל האימפריה הרומית.
הסופרת הצרפתית הגדולה מרגרט יורסנר כתבה את אחד הרומנים היפים שיש. רומן פסיכולוגי עמוק ומרגש " חיי אדריאנוס" רומן היסטורי שמבוסס על דמותו אבל הוא קודם כל מסע אל הווית הנפש האנושית ומהות הרגש והאהבה.
אדריאנוס כתב הרבה אבל מעט מאוד ממה שכתב, השתמר.
שיר אחד שכתב, לפני מותו , על ערש דווי. שיר על הנפש, הגיע אלינו, והוא אחד השירים האניגמטים המרגשים והחכמים בשפה הלטינית ואולי בכל השפות.
הנה השיר , קודם כל בלטינית, כך אפשר להרגיש את המוסיקליות שלו
ואחר כך בתרגום עברי של יורם ברונובסקי
Animula, vagula, blandula
Hosps comesque coropis
Quae nunc abibis in loca
Oalidula, rigida, nudula
Nec ut soles dabis iocos?
נפש קטנה, ערפילית, נעימה
אורחת – חברה של גופי
לאן את עכשיו הולכת
חוורת, נוקשה, ערומה,
לא עוד, כלפנים מגחכת?
מוקדש לך
זו שנסעה בנפשי
ועוד נוסעת