את הקטע הזה כתבתי כבר לפני כחודש
אבל לא פירסמתי
ולמה לא פירסמתי אז?
לא פירסמתי כי חשבתי ,שהקטע הזה עמוק מאוד ואני צריך להמשיך להתעמק בו ולנסות להוציא ממנו תובנות חדשות ...
והנה לעיתים קורה שנוכחים לדעת ,שמכוונים לדעת גדולים
אם כי במקרה הזה מסתבר שכיוונתי דווקא לדעתם של קטנים....
מתוך מאמרו של הלל הזקן במסכת אבות
(משנה מסכת אבות פרק ב' ז)
"הוא היה אומר,
מרבה בשר מרבה רימה,
מרבה נכסים מרבה דאגה;
מרבה עבדים מרבה גזל,
מרבה שפחות מרבה זימה,
מרבה נשים מרבה כשפים,
מרבה תורה מרבה חיים,
מרבה ישיבה מרבה חכמה.
קנה שם טוב, קנה לו לעצמו;
קנה דברי תורה,
קנה חיי העולם הבא."
ועל השורות האלה דרש הרב משה אלמושנינו מסלוניקי, בן המאה השש עשרה. (פרקי משה על אבות פרק ב משנה הוא היה )
וכנגד הנהגת הבית אמר
מרבה נשים מרבה כשפים,
... כי המרבה נשים כדי שיתענג בהם במשגל,
והוא לתכלית רע,
הנה יפסד תכליתו מאליו,
שהן עושות מכשפות באופן שלא יתענג עם שום אחת מהן,
כי כל אחת מהן תשתדל להוציאו מן העולם,
ואם היה מסתפק בהכרחי מהן,
היה מתענג כראוי והיה טוב לנפשו ולגופו.
ועל השורות האלה דרש טנגו אחר, בן המאה העשרים ,שחי גם במאה העשרים ואחת (פרקי טנגו אחר, ישראבלוג פוסט מס' 254):
וכיוון שהירבה שפחות וזימה
והירבה נשים וכשפים
ולא הירבה בתורה
וגם התהדר בדיברי תורה של אחרים...
ודיבר הרבה, הרבה מידי,
במקום שיפה לו השתיקה......
על כן החכמה התרחקה ממנו
ולא קנה שם טוב לעצמו
ולא הגיע לחיי העולם הבא
ואף הפסיד את חיי העולם הזה.