היום ערב חנוכה
היום נדליק נרות
נסתכל על הלהבות הדקיקות מרטטות להן מול האור
מרצדות אל מול החושך
ונחשוב איך האור מרחיק את החושך
השנה בחנוכה
אחרי שנים רבות מאוד
לא אדליק נר ראשון של חנוכה עם ילדי עם משפחתי.....והשנה חג החנוכה שלי, יהיה עצוב יותר מחג החנוכה בשנים קודמות..
בחיים שלי היו לא מעט התרחשויות שאני מתייחס אליהן כאל נס:
דברים שקרו בדרך מיסתורית, וכאשר קרו, הרגשתי שזו מסר שנשלח אלי מעולמות אחרים, מסר שאומר לי
כן, גם לך מגיע רגע של רז. רגע שבו בחיים שלך הדברים קורים אחרת, ולכן עצור רגע וחשוב מהי המשמעות
כתבתי על זה לא מעט ספורים
פעם אחת, החלטתי להישאר בעיר רחוקה בברזיל ולא לטוס חזרה לארץ, לא לטוס לפריס.
הייתה זו החלטה קשה, שעלתה לי בכספים רבים. הפסדתי את כרטיס הטיסה.
אבל החלטתי נכון... ועובדה, ברגע שהייתי צריך לצאת לדרך ( ולא יצאתי) קרה נס מופלא....
וזה הספור:
"ספור אהבה בכפר הדייגים קנואה קאברדה וגם על המקריות שבחיים"
ופעם אחרת. רציתי בדרך נואשת, אובסיסיבית, לשתות בפריס בקבוק גדול של קוקה קולה
לא מצאתי, אבל אז קרה משהו מטורף שאין לי דרך אחרת להגדירו אלא נס. סוג של התרחשות פילאית שקוראת בדרך כלל רק בסרטים מצויירים....ואם הייתי מבין אז את המסר שהגיע אלי מעולמות עליונים, היום הייתי אולי מורה דרך וגורו גדול....
וכך זה קרה :
"בקבוק של קוקה קולה בפריס"
ופעם. הייתי בעיר של מזרקות בדרום צרפת. וביקשתי שיקרה נס, ציפיתי לנס. ממש הזמנתי אותו. ובסוף הוא קרה הנס... אבל זה לא היה הנס שייחלתי לו, ובעיקר, הוא לא קרה לי...
הנה הספור:
"שליחות מיסטית בעיר המזרקות"
והיו בחיי התרחשויות מיסטיות רבות. צירופי מקרים אולי?
ואולי באמת היו בחיי איזה רגעים של רז, של נגיעה בעולמות עליונים? משהו שכאשר התרחש, היה בו מסר, מסר שהיה מיועד בשבילי, שדברים לא קורים במקרה, ושיש איזה יד מכוונת, אולי אפילו השגחה עליונה, שמתערבת מידי פעם במציאות של חיי
בדרך מיסתורית הנוגדת כמעט את ההגיון.
ויש זמנים בחיי
שכל מה שקורה מסביבי או כל כך מלא הוד
שהכל נראה מופלא, שונה, מיסתורי, מלא קסם. שונה כל כך משיגרת היום יום.
זמנים שבהם מרגישים קרובים למשהו שהוא גדול מאיתנו, אולי אלהים , אולי קסם הבריאה, אולי כוחות עליונים שאין לנו אפשרות להבין אותם כי הם נשגבים מבינתנו...
כך הרגשתי כאשר נכחתי בלידה של כל אחד מילדי....
כך אני מרגיש לעיתים כאשר אני מתעלס באהבים עם אישה שאני אוהב באמת,
כאשר אני מביט בחיוך של ילד תם,
בפרח ביום אביב
או פשוט נותן לקרני השמש החמימות ללטף את עורי להסתכל על כל היופי שמסביב
ולהרגיש
כן הכל כל כך מלא ניסים....
ועל כן אנו אומרים
"ברוך שהחיינו והגיענו לעולם הזה"
"וברוך שהכל נעשה בדברו"
איזה נס גדול הם החיים........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
