כאשר למדתי באוניברסיטה החבר הטוב ביותר שלי היה פולני. קראו לו מרק, מרק פלץ. כן זה היה שמו, שמו האמיתי, ומדוע אני מציין את שמו האמיתי? כי הוא אבד לי, איני יודע היכן הוא היום. בפעם האחרונה שנפגשנו ,לפני יותר מעשרים שנה, הוא התגורר בגרמניה בפרקנפורט ועשה דוקטורט בספרות ומאז נעלמו עקבותיו....כך שאם במקרה מישהו מקוראי הבלוג הזה שמע עליו, אני אשמח מאוד לדעת היכן הוא נמצא היום.
מרק היה גבר נאה, גבוה ותמיר . היה לו עור בהיר, זקן מרשים קצוץ ושיער ארוך מבהיק בצבע חום כהה, אותו היה נוהג לאסוף בקוקו . היו לו עיניים כחולות והייתה לו גם חגורה שחורה בקרטה.
מרק היה בן זוגה של חברת נעורים שלי מהתיכון והם התגוררו ביחד יותר מחמש שנים, אבל באותה תקופה הקשר שלהם התחיל להסתבך והם נפרדו כמה חדשים לאחר מכן. יום אחד הוא פגש בחורה יפיפיה על הדשא בגבעת רם. צעירה חושנית שבדיוק התחילה ללמוד בחוג לפילוסופיה ( מרק ואני סיימנו אז את השנה האחרונה באותו חוג) הבחורה התאהבה במרק נואשות.
מרק שכב איתה פעם אחת ואחר כך החליט שהיא לא מענינת אותו.
הבחורה שידעה שאני החבר הכי טוב של מרק ,החליטה להתקרב אלי . אולי קיוותה שאני אעזור לה לחזור אליו. נהיינו חברים קרובים מאוד והיינו מבלים שעות בשיחות על הדשא בגבעת רם.
הבחורה ההיא אהבה לקרוא את מה שאני כותב ( אז עוד כתבתי מעט ואחר כך הפסקתי לכתוב כמעט עשרים שנה) ואמרה תמיד שאני האיש המרתק ביותר שהכירה מימיה.
ואז לצערי אני התאהבתי בה כפי שלא אהבתי אף אישה מימי .
הבחורה ההיא הייתה מקיבוץ בנגב המערבי ובדיוק חזרה מטיול בדרום אמריקה.
אני חושב שהיא הייתה האדם הראשון שפגשתי, שטייל בדרום אמריקה וייתכן בהחלט ,שבמהלך השיחות עימה ניטע בי לראשונה הרעיון שגם אני אטייל שם יום אחד ..
משולש האהבה ההוא של מרק שאהב את החברה שלי מהתיכון, הבחורה מהקיבוץ שאהבה את מרק ואני שאהבתי אותה - משולש אהבה טראגי שבו כל אחד אוהב מישהו אחר ,שאינו אוהב אותו - כמעט וריסק אותי אז בשנה האחרונה שלי באוניברסיטה.
מרק עלה לישראל מפולניה כשהיה בן 15 . הוא ואמו עזבו את פולין כחלק מגל ההגירה הגדול שנקרא יהודי גומולקה ( על שם מי שהיה נשיא פולין באותו זמן). גל הגירה של יהודים קומוניסטים שנאלצו לעזוב את פולין באותה שנה בגלל רדיפות אנטישמיות. עד אז עוד נשארו בפולין כמה עשרות אלפי יהודים ואחרי הרדיפות האלה וההגירה שבאה בעקבותיהם, חוסלה למעשה היהדות בפולין ונותרו בה רק כמה אלפי יהודים בודדים.
אביו של מרק שהיה קומוניסט נאמן, בחר להשאר בפולין ורק כמה שנים לאחר מכן, החליט גם הוא להגר, אבל הוא לא היה מוכן לגור במדינה הציונית ובחר לגור בדנמרק.
מרק לא מעולם לא הסתדר עם ההוויה הישראלית.
יום אחד באמצע למודי המ.א שלו בספרות משווה ופילוסופיה , הוא החליט לחיות בגרמניה.
"פה כולם יהודים," אמר לי כשנפגשנו בפעם האחרונה, "ואני לא סובל יהודים וחוץ מזה אתם הישראלים, כל כך שטוחים, כל כך חד מימדים. אין לכם עומק. אתם נטועים יותר מידי חזק בהוויה שלכם. אין לכם ספקות. אתם כמעט כמו הגויים בפולניה...
וחוץ מזה אני מרגיש טוב כשיש כל כך הרבה אנטישמים מסביב.
כך אני מרגיש שונה ויחודי...
ואתה יודע מה", הוסיף "אני גם אוהב זונות בלונדיניות ופה בישראל כל הזונות הן פריכות, ואין להן סטייל,ואני אוהב זונות שיקסס, בלונדיניות כאלה עם עור אפרסק...."
"כל כך חשוב לך לזיין זונות בלודיניות כאלה? ובכלל אתה אוהב לשכב עם זונות?" תמהתי, "אני לא מסוגל לשכב עם אישה אם אני לא מרגיש שגם האישה שוכבת איתי בגלל שהיא נהנית"
" אתה לא מבין כלום" השיב לי מרק בחיוך.... "יום אחד, אם תבוא לפרנקפורט אני אקח אותך לסיור ואז תבין שלזיין זונה זה משהו אחר לגמרי..."
נפגשתי עם מרק בפעם האחרונה אני חושב, ב-1984 . אני חזרתי מהטיול הגדול שלי בדרום אמריקה ומרק הגיע לישראל מפרנקפורט לביקור קצר.
כמה שנים אחר כך הגיעו לישראל הרוסיות,
ועכשיו יש גם בישראל זונות בלונדיניות עם עור אפרסק....
ואולי בגלל הזונות האלה מרק החליט לחזור לישראל ?
מעניין מה הוא היה חושב מרק אם הוא היה קורא את הבלוג שלי....
עוד טנגו פולני, שיר מ-1930
"Już nigdy "