הסופר האוסטרי הגדול, סטפן צוויג, שהנציח בספורים רבים ובעיקר בספרו ה"עולם של אתמול" את וינה בתקופת הזוהר שלה, לפני מלחמת העולם הראשונה, ביקר בברזיל

 ב-1936 וחזר ממנה ניפעם. ברזיל נראתה לו כמדינה אוטופית שאין בה גזענות . מדינה תוססת שנושאת פניה אל העתיד. כל כך שונה מאירופה האהובה שלו שרוחות עבים קודרות של שינאה ואלימות החלו לאיים על אופק חייה באותו זמן.  הספר שכתב בעקבות ביקורו, "ברזיל ארץ העתיד" מתאים לדרך שבה הברזילאים רואים את עצמם -

" ברזיל כארץ העתיד" אם כי, בהומור האירוני של הברזילאים  הם מתבדחים ואומרים:

" כן אנחנו ארץ העתיד, כך היינו, כך אנחנו וכך נהיה תמיד, ארץ שאולי תתממש יום אחד בעתיד, אלא שהעתיד הזה לא נהפך אף פעם להווה."

כאשר נאלץ סטפן צוויג להימלט מאוסטריה לאחר שזו הסתפחה לגרמניה הנאצית ב-1938, הוא בחר לו את ברזיל כארץ גלותו והתגורר בעיר פטרופוליס, עיר הקייט של מלכי ברזיל בתקופה שעוד הייתה קיסרות לפני שהפכה לרפובליקה ב1888. פטרופוליס נמצאת גבוה בהרים הקרירים ואולי בגלל זה בחר בה סטפן צוויג למגוריו כיוון שריו דה ז'אנרו הטרופית שנמצאת כשעתיים נסיעה משם, הייתה לחה וחמה מידי בשבילו.

האוטופיה הברזילאית של סטפן צוויג התבררה כמיקסם שווא. ב-1942 פעלה בברזיל תנועה גזענית פרו פשיסטית ובאחד הימים כאשר ראה סטפן צוויג הפגנה של אוהדיה ברחובות פטרופוליס הוא נתקף בבעתה ובדכאון ושם קץ לחייו, יחד עם רעייתו.

בספרו " ברזיל ארץ העתיד" מתאר סטפן צוויג את החברה הברזילאית ביד אמן, בחושיו החדים הצליח סטפן צוויג להרגיש באנרגיות המיוחדות של המדינה המופלאה הזו אבל בסופו של דבר המבט שלו היה מבט אירופי של בן העולם הישן שלא הצליח ממש להבין את העם הזה עם התרבות האחרת כל כך שלו. מיזוג של מסורות אירופיות והרבה אמונות אפריקאיות קמאיות.

הפרק המאכזב ביותר בספר הוא הפרק המוקדש לתרבות הברזילאית. סטפן צוויג ממש לא הבין מה זו התרבות האפרו ברזילאית, מה זה הקרנבל. בברזיל הייתה עילית תרבותית שנשאה את עיניה לאירופה, ורק מה שדומה לתרבות האירופית  נראה בעיני צווייג כתרבותי.  צווייג מציין לטובה  את המוסיקאי הברזילאי וילה לובוס ואת יצירתו באכיאנס ברזילרס- מנגינות ברזילאיות שעובדו בסגנון קלאסי בהשראת באך. צווייג גם טורח לספר שבריו יש בית אופרה טוב למדי ושיש סיכוי שבברזיל תהיה פעם אופרה ברמה אירופאית.

איזה פיספוס, לחשוב שפיסגת התרבות הבריזלאית היא בית האופרה...

בפרק על התרבות הברזילאית מתאר צוויג את הזמר העממי בברזיל שאותו כבר היה יכול לשמוע ברדיו ומציין במיוחד, שיר שנראה לו כמעניין  בגלל הקצב שלו ובגלל האיכות השירית.  צוויג העתיק את השיר לספרו .

השיר הזה הוא אחד השירים הידועים, אם לא הידוע ביותר של כוכבת הזמר והקולנוע הברזילאית  הבינלאומית הראשונה, כרמן מיראנדה. זה השיר שפירסם אותה בסרט הראשון שבו הופיעה ב-1939 , ודמותה , כשהיא מרקדת בסרט וסלסלת פירות על ראשה, הפכה לאחר מכן, לסמל המסחרי שלה. את השיר כתב אחד מגדולי הזמר העממי הברזילאי , דוריואל קאימי ואפשר לשמוע את קולו ברקע מלווה את כרמן מיראנדה. באותה תקופה הוא היה צעיר מאוד,  ורק החל להתפרסם. כארמן מיראנדה מתה בגיל צעיר יחסית בת 47 אבל דוריואל קאיימי האריך ימים ואני אפילו זכיתי להכירו אישית בראשית שנות השמונים.

כרמן מיראנדה

אז הנה השיר היפיפה הזה O que E que A Baiana Tem (מה, מה  יש לה לבהיאיינית) בביצועה של  כרמן מיראנדה. שיר שמתאר את מעלותיה של האישה הבהיאיינית.  יפיפיה שלובשת שמלה לבנה רחבה חיוכה חיוך פנינים, על צווארה מחרוזות זהב ועל פירקי ידיה צמידים והיא כולה חן כה רב וכשהיא מענטזת איש לא יכול לעמוד בפניה.

בהיאינית בלבוש המסורתי מוכרת קציצות סרטנים, Watapa

בשיר  מוזכר גם  הסניור דה בונפים ומי יביא לו באלנגאדה.  באלנגאדה הוא הקמע שיש בבהאייה בכל ביית  ואפשר גם לענוד אותו בגירסה מוקטנת יותר על החזה. משהו שדומה לחמסה שלנו. הרבה חפצים קטנים שתלויים על שרשרת שכל אחד אמור להביא מזל טוב ולהגן מפני עיין הרע, והמוכר מכולם היא ה-Figa  , יד האגרוף  השחורה, שהרבה ברזילאים נוהגים לשאת על צוארם כתליון.

מה יש לה לבהיאינית - דוריואל קאימי  -

מה, מהו מה שיש לה לבהיאינית?

מה מה יש לה לבהיאינית?

יש לה שלמה ממשי, כן יש לה!

יש לה עגילי זהב, כן יש לה!

יש לה שרשרת זהב, כן יש לה!

יש לה צמיד מזהב, כן יש לה!

יש לה סלסלה מקש בצד, כן יש לה!

יש לה סנדלים קלועים, כן יש לה!

ויש לה חן כמו שלאף אחד אין

איך שהיא מענטזת איך

כשאת מעטנזת ואני רואה אותך כך...

אני רואה אותך כך

מה מה יש לה לבהיאינה

מי שיש לו הולך לבונפים....

מה מה יש לה לבהיאינה

שרשרת וצלב זהב יש לה כן

ולמי שאין באלנגדה לא הולך לבונפים

אוי לא הולך לבונפים

אוי לא הולך לבונפים

שרשרת מזהב כזאת

ולמי שאין בלאנגדה לא הולך לבונפים

אוי לא הולך לבונפים

לא הולך לבונפים....

O Que É Que A Baiana Tem ?

 Dorival Caymmi

 

O que é que a baiana tem?

Que é que a baiana tem?
Tem torço de seda, tem! Tem brincos de ouro, tem!
Corrente de ouro, tem! Tem pano-da-Costa, tem!
Tem bata rendada, tem! Pulseira de ouro, tem!
Tem saia engomada, tem! Sandália enfeitada, tem!
Tem graça como ninguém
Como ela requebra bem!
Quando você se requebrar Caia por cima de mim
Caia por cima de mim
Caia por cima de mim
O que é que a baiana tem?
Que é que a baiana tem?
Tem torço de seda, tem! Tem brincos de ouro, tem!
Corrente de ouro, tem! Tem pano-da-Costa, tem!
Tem bata rendada, tem! Pulseira de ouro, tem!
Tem saia engomada, tem! Sandália enfeitada, tem!
Só vai no Bonfim quem tem
O que é que a baiana tem?
Só vai no Bonfim quem tem
Um rosário de ouro, uma bolota assim
Quem não tem balangandãs não vai no Bonfim
Um rosário de ouro, uma bolota assim
Quem não tem balangandãs não vai no Bonfim
Oi, não vai no Bonfim
Oi, não vai no Bonfim
Um rosário de ouro, uma bolota assim
Quem não tem balangandãs não vai no Bonfim
Oi, não vai no Bonfim
Oi, não vai no Bonfim

ושוב, פעם נוספת השיר של כרמן מיראנדה

ועוד שיר ידוע של כרמן מיראנדה  Mama Eu Quero, Mama Eu Quero Mamar  

                                                       ( אמא אני רוצה, אמא אני רוצה  לינוק, קח מוצץ ותפסיק לבכות)

Villa-Lobos: Bachianas Brasileiras No. 5: I. Aria

ועל הסניור דה בונפים והכנסייה המיוחדת שלו כתבתי היום בפוסט אחר

הסרט של הסניור דה בונפים