טנגו אחר

היום, נזכרתי במשהו עצוב שכתבתי לפני שנה.

וגם היום ואתמול קרו כמה דברים לא פשוטים שעוררו בי מחשבות נוגות.

אז

כדי להתאפס

וכדי להיות במצב רוח טוב

הנה קטע מדהים של שני ענקים, שני מבצעים ואמנים שהיו דומה שכבר אין כמותם

דני קיי ולואיס אמסטרונג. באחד השירים הניצחיים של הג'אז.

When the saints goe's marching in

איזה תיאום מופלא יש ביניהם, איזה תקשורת תוך כדי שירה, האם ייתכן שהם מאלתרים את כל חילופי המשפטים ביניהם או שהכל נכתב ותואם מראש? סביר שהקטע הזה דרש הכנה רבה אבל כשהם שרים אותו זה נראה כאלו הם מאלתרים ומה שבטוח - ואי אפשר לטעות בכך -  שניהם נהנים מאוד מאוד מאוד.

אני בטוח שגם אתם, אלה שקוראים אותי, פשוט תיהנו......

נהדר, פשוט נהדר.....