לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

טנגו אחר


כמו הטנגו לעיתים מלנכולי לעיתים נוסטלגי לעיתים מקטר לעיתים פאתטי לעיתים פואטי תמיד חושני והרבה ארוטי . כמו הטנגו הלב נכמר למשהו לא ברור מול חוסר התכלית של החיים ובינתיים מתקדמים בצעדי ריקוד חסרי תכלית אך חושנים, כותבים ספורים ונזכרים בטיפות של חיים שהיו
כינוי: 

מין: זכר

Google:  dan dan







מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

8/2008

פבלו נרודה,יצירת רוק מדהימה מדרום אמריקה ומאצ'ו פיצ'ו


 

שמעתם על הקונצרט של פינק פלוייד בחורבות פומפי הרומית? הנה להקת רוק מדהימה מצ'ילה בהופעה היסטורית  באתר הארכיאולוגי המפורסם ביותר בדרום אמריקה.

 

 

בימים האחרונים פירסמתי כמה פוסטים על צ'ילה  ועל שירתו של המשורר הלאומי הצ'ילאני, זוכה פרס נובל לספרות, פבלו נרודה.  כאשר אני חושב על התקופה שבה חייתי בצ'ילה, הצלילים שמתנגנים להם ראשונים בתודעתי ,הם צלילי יצירת הרוק המדהימה  Alturas de Machu Picchu    (במרומי מאצ'ו פיצ'ו) של להקת הרוק Los Jaivas (הסרטנים). 

הגעתי לצ'ילה במאי 1982 מבוליביה. ברחובות לה פאז, בירת המדינה, היו הפגנות רחוב אלימות כנגד המשטר הצבאי שהביאו בסופו של לנפילת המשטר הצבאי ולחזרתה של הדמוקרטיה במדינה. ארגנטינה השכנה הייתה באותו זמן במצב של מלחמה כנגד בריטניה סביב השליטה על איי הפוקלנד ( המאלוינס בשמם הספרדי).  ולאחר התבוסה במלחמה, גם המשטר הצבאי שם החל להתערער. צ'ילה הייתה אי של יציבות תחת צבת הברזל של המשטר הצבאי של אוגוסטו פינושט, שתפס את השלטון בהפיכה צבאית עקובה מדם ב-11 לספטמבר 1973.  

באותה תקופה ב-1982 , צ'ילה נראתה  כמדינת קסרקטין. עדיין היה עוצר בלילות וברחובות נראו כל העת פטרולים חמושים של שוטרים וחיילים. אנשים פחדו לדבר על נושאים פוליטים בפומבי והאוירה ברחוב הייתה קודרת. באותה שנה 1982 התחילה גם בצ'ילה תנועת מחאה. תנועת מרי  שבהתחלה הייתה חלשה ומפוחדת. הז'אנר של שירי המחאה של שנות השישים והשבעים, המשיך לפעול בהסתר. הלהקות הגדולות , אינטי אילמאני, קילאפיון ( כתבתי עליהם בפוסט שסיפר על חוויותי בכלא בצ'ילה, שאיליו התגלגלתי מאוחר יותר) היו בגלות. את השירים  אסור היה להשמיע ברדיו או אפילו לשמוע במכונית או בבית, אך הקלטות שלהן הועברו בסתר מיד ליד וכך התוודעתי גם אני למוסיקה הזו.   

השלטון הצבאי העדיף שבני הנוער יקשיבו למוסיקת רוק אמריקאית ולא יטה אוזן לשירה העממית או למוסיקת המחאה אבל אז החלה לפעול להקת הרוק Los Jaivas ,  להקה שניגנה בסגנון שהזכיר מאוד את פינק פלוייד, בצד הרוקיסטי שלה, אבל במקביל ידעה לשלב במוסיקה אלמנטים של הפולקלור האנדיני : גיטרות חשמליות וסינטזיירים לצד הכלים האנדינים  המסורתים כמו חליל ה-kena (כך קוראים לחליל  האינדיאני  שעושים אותו מצמח הקנה) סאמפוניה ( כלי שנראה כמו  חליל  פאן), גיטרת הצ'ארנגו הקטנה שעשויה משריון של ארמאדיל.  מנגינות רוק עם עוצמה אדירה, הרבה תופים, מקצבים מודרנים וגם מלודיות עממיות מהרי האנדים.

 ב-1982 יצאה הלהקה עם תקליט  שנקרא  Alturas de     Machu Picchu   (במרומי מאצ'ו פיצ'ו) .  יצירה מוסיקלית מדהימה שהיא לדעתי יצירת הרוק היפה ביותר שחוברה בדרום אמריקה ואולי גם אחת מיצירות הרוק היפות ביותר בכלל.  היצירה מבוססת על שירים שכתב פבלו נרודה מתוך היצירה המונומנטלית שלו Canto General (השיר הכולל -  בתרגום מסורבל משהו)  אוסף  שירים פוליטי מאוד, שכתב פבלו נרודה הקומוניסט, שמתארים את המאבק של בני אמריקה בכובשים הזרים, החל מהכובשים הספרדים, הקונקיסטאדורים, במאה השש עשרה ועד לכוחות האימפריאליזם, הבריטים ואחר כך האמריקאים במהלך המאה העשרים, ושליחותיהן , הדיקטטורות הצבאיות שבאותה תקופה שלטו ביד ברזל כמעט בכל מדינות דרום אמריקה.    מאצ'ו פיצ'ו עירם של בני האינקה במעבה הג'ונגל, בהרים שמצפון מזרח לבירת האינקה, קוסקו, שלא הייתה מוכרת לספרדים  כשכבשו את ממלכת האינקה ב- 1536 ,   והתגלתה  לעולם ,שלמה לחלוטין, מכוסה בצמחיה עבותה, רק ב-1911, הפכה לסמל של  להתנגדות בני האינקה  שהספרדים הגיעו לחופי אמריקה ( כמו מטיילים רבים גם אני הייתי במאצ'ו פיצ'ו בטיול הגדול שלי בדרום אמריקה ואחר כך גם הדרכתי שם טיולים אבל הפוסט הזה הוא לא על מאצ'ו פיצ'ו, אלא על להקת לוס חייבאס והיצירה המוסיקלית הנפלאה שלה  ולכן לא אכתוב כאן הרבה על העיר המופלאה המיסתורית  הזו). 

 

 פבלו נרודה, במחזור השירים שהוא מקדיש למא'צו פיצ'ו, מתאר בדרך מיסטית את העיר הנטושה, הנשכחת, שעוד תחזור ותתעורר ויום אחד   יצאו ממנה  כוחות ההתנגדות לכיבוש, לדיכוי, לפערים הכלכלים והחברתים שיובילו את בני דרום אמריקה לעצמאות ולפריחה תרבותית חדשה חברתית וכלכלית , כפי שהיתה לפני שהספרדים הגיעו.

 יצירת הרוק Alturas de Machu Pichuהפכה מייד לאחר שהוקלטה, להצלחה היסטרית. אני זוכר את הצלילים של היצירה הזו בכל מקום, במוניות, באוטובוסים, בשווקים, ברכבת התחתית. כולם שמעו אותה בצ'ילה באותו זמן.  יצירה מדהימה שהזכירה בסגנונה את פינק פלוייד ולהקות רוק אחרות. איש לא יכול היה למנוע את השמעתה באותו זמן, גם לא קלגסי פינושט. הלהקה הייתה נערצת על ידי בני הנוער והצעירים והמשטר חשש לפגוע בה.  לא הייתה למשטר תואנה לצנזר את היצירה. בסופו של דבר  לא היו בשיר אלמנטים פוליטים עכשוים, המילים תארו מאבק בין האינדיאנים בני האינקה כנגד הספרדים, אבל כולם ידעו, שזו מטפורה למאבק פוליטי אחר . מאבק אקטואלי מאוד כנגד המשטר הצבאי. 

היצירה זכתה לפופלריות רבה בכל דרום אמריקה. בכל מקום שבו היו משטרים צבאים, הפכו מילותיו של פבלו נרודה וצלילי הרוק  של לוס חייבאס, להמנון של מחאה כנגד הדיכוי והעריצות.  היצירה הזו, מסמלת במידה רבה את ראשיתו של תהליך החזרה לדמוקרטיה בדרום אמריקה שהתחיל בדיוק באותה שנה ב-1982. במדינות רבות החלו מפגינים לצאת לרחובות ולהפגין כנגד השלטון והתהליך הזה הוביל לקריסת המשטרים הצבאים בכל רחבי היבשת: בבוליביה -1982, ארגנטינה - 1983, ברזיל -1985, וכך הלאה, מדינה אחרי מדינה ורק צ'ילה דווקא צ'ילה, לא הצליחה להצטרף לתהליך כי באותה שנה ב-1982 החל הרודן פינושט ברפורמות כלכליות ליברליות שהפכו לספור הצלחה אדיר ועזרו לעריץ להדוף את גלי המחאה.    ב-1989 בשיאו של "הנס הכלכלי הצ'יליאני" הסכים פינושט לערוך משאל עם שבו נדרשו הצ'יליאנים לבחור בין המשך השלטון הצבאי או לחזור למשטר אזרחי דמוקרטי. לתדהמתו של הרודן -  שהיה בטוח בנצחונו -  בחרו הצ'יליאנים בסיום המשטר הצבאי אבל  - וחשוב   לציין זאת  - כמעט 44% מבני המדינה העדיפו את פינושט.   השלטון חזר אמנם לידיים אזרחיות אבל פינושט המשיך לשלוט מאחורי הקלעים עד 1997  כמפקד הצבא ורק באותה שנה, חזרה צ'ילה למצב של דמוקרטיה מלאה. האחרונה במדינות היבשת שעשתה זאת, 26 שנים לאחר ההפיכה הצבאית של 1973.  

 חברי להקת Los Jaivas הם עד היום גיבורי תרבות בצ'ילה .  במשך  שנים רבות הם המשיכו להופיע בצ'ילה וברחבי דרום אמריקה  עד שלפני כמה שנים נהרג מנהיג הלהקה בתאונת דרכים.

 הנה כמה קטעים מהקלטה היסטורית שעשו בני הלהקה בראשית שנות התשעים, על רקע חורבות מאצ'ו פיצ'ו בסרט של תחנת טלויזיה צ'יליאנית ,בהנחיית הסופר הפרואני הידוע מריו וארגס יוסה ( שהיה בעצמו בשנות התשעים מועמד לנשיאות  בפרו אבל הפסיד בבחירות) .  מי שיציץ בדף ביו טיוב, יוכל לראות ,שיש שם  הרבה קטעים של התכנית הזו ולמעשה  את כל היצירה ,מחולקת לכמה קטעים של יו טיוב . בכמה מהקטעים, עד   לתחילת המוסיקה , יש קטעי דיבור של וארגס יוסה, שהם מענינים לכשעצמם, אבל אם לא יודעים ספרדית, הם משעממים. בחרתי על כן  את הקטעים שבהם יש רק מוסיקה נטו. ואם יש תאבון לעוד, אפשר לבחור לראות ביו טיוב גם את הקטעים האחרים.   

 מקווה שתיהנו.... 

 

 1. קטע הפתיחה של היצירה על רקע תמונות של מאצ'ו פיצ'ו  ותמונות פבלו נרודה...צליל חליל הפאן האנדיני -  הסאמפוניה...

http://www.youtube.com/watch?v=qDP3ZI5KBn4&feature=related

 

 2. הקטע השני המשך

http://www.youtube.com/watch?v=dxypIwtsa5k&feature=related

 

עוד קטעים :

p://www.youtube.com/watch?v=pnJI69K9GKE

http://www.youtube.com/watch?v=nV1SJnkRaN8

 

 ויש עוד קטעים נוספים רבים מהיצירה הזו ביו טיוב.....

נכתב על ידי , 11/8/2008 22:42   בקטגוריות מוסיקה, צ'ילה, פרשיות הסטוריות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שלגיה מהבית ב-11/8/2008 22:50



27,246
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטנגו אחר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טנגו אחר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)